שו"ת במראה הבזק חלק רביעי קכ״וB'Mareh HaBazak Volume IV 126
א׳
בואנוס איירס, ארגנטינה , אייר, ה'תשנ"ו
1
ב׳קכו. דין "קטלנית"
2
ג׳שאלה
3
ד׳פנה אלי יהודי בן שמונים ושש (עד מאה ועשרים) שאשתו השניה מתה עליו לפני כחצי שנה. האיש קיבל יעוץ פסיכולוגי שהמליץ בפניו לחפש חברה חדשה לחיים מכיון שהבדידות מאוד מאוד קשה עליו.
4
ה׳היהודי מכיר אשה בת שבעים ושמונה שהתאלמנה לפני כשנתיים מבעלה השני והם מעונינים להתחתן כדת משה וישראל.
5
ו׳האם יש כאן חשש לדין "קטלנית"? האם לגיל המבוגר יש משמעות מבחינת ההלכה?
6
ז׳תשובה
7
ח׳נישואי הזוג מותרים, ואין לאישה דין "קטלנית" בהתקיים אחד משני התנאים הבאים:
8
ט׳א. אם נישואי האלמנה עם אחד מבעליה נמשכו כמה שנים בבריאות1שהרי כאשר חיו ביחד כמה שנים בבריאות, ואחרי-כן מת כדרך כל הארץ, אי אפשר לתלות מיתתו בה, עיין ב"ערוך השולחן" (אבן העזר סי' ט סעיף ד). ועיין עוד ב"אוצר הפוסקים" (סי' ט סעיף טו ס"ק ג) בשם "חוות יאיר" (סי' קצז) ועוד כמה פוסקים שכתבו כן. ויש לעיין, כמה שנים נחוצות כדי שתצא מחשש "קטלנית". ב"אוצר הפוסקים" (שם) מובא בשם מהרש"ם (ח"ב סי' קמא) שאם חיו ביחד שש שנים והיא ילדה לו בן, ודאי אין לה דין "קטלנית". וצריך עוד עיון בזה.;
9
י׳ב. אם אחד מבעליה מת בגיל מתקדם2עיין "אוצר הפוסקים" (שם ס"ק א) בשם הרבה פוסקים שאין כאן דין "קטלנית", שלא גרע ממכת מדינה, שמתירים אפילו למאן דאמר "מזלא גרים"; שהרי רואים שלא "מזלא גרים", מכיוון שרובם מתים מחמת זיקנה. ואם כן קל וחומר שאם הבעל מת בגיל מבוגר לא תולים בה שהרי רובם מתים בגיל זה. ואפילו אם נאמר שיש כאן מחלוקת הפוסקים, הרי יש כאן ספק ספיקא, ספק אם שייך בגיל מבוגר דין "קטלנית", ואפילו אם תאמר ששייך, ספק אם הלכה כרבי או כרשב"ג שרק בשלוש פעמים יש דין "קטלנית". כן כתב ב"תורת חסד" להגרש"ז מלובלין (סי' ה), מובא ב"אוצר הפוסקים" (סי' ט סעיף כ ס"ק א). ועיין שם עוד דיון, אם אומרים ספק ספיקא בדין "קטלנית". (שבעים שנה ומעלה3לעניין גיל להיחשב "זקן" ולא נחשוש לקטלנית עיין "אוצר הפוסקים" (שם ס"ק ב). לפי מהרש"ק בהגהות "חכמת שלמה" (אבן העזר סי' ט) בן שמונים שנה הוא "זקן", לפי "חתם סופר" - בן שבעים, ולפי "שואל ומשיב" (מהדורא תליתא ח"א סי' קא) - בן ששים. אנחנו נקטנו בן שבעים משום שהיום הרבה אנשים חיים עד גיל שבעים, ואם מת לפני זה, אפשר לתלות שמת שלא כדרך כל הארץ אלא בגינה.).
10
י״אואם אחד מבעליה מת בדרך לא-טבעית, כגון בתאונת-דרכים, אין מוחים ביד המתיר4רמ"א (אבן העזר סי' ט סעיף א), וזה היתר דחוק מן הנ"ל, שזה הוא רק למאן דאמר "מעינא גרים", ואנחנו פוסקים בעיקרון ש"מזלא גרים"..
11