שו"ת במראה הבזק חלק רביעי קכ״טB'Mareh HaBazak Volume IV 129

א׳ פריז, צרפת, תמוז, ה'תשנ"ה

ב׳קכט. הפריית אלמנה בזרע בעלה לאחר מותו.

ג׳שאלה

ד׳אלמנה שמת בעלה אחרי מחלה ארוכה, בלי בנים. והיא שכולה וגלמודה.

ה׳הבעל הניח "זרע" במקרר בבית חולים, והאשה הנ"ל הבטיחה לבעלה שאחר מיתתו - תכנס להריון ע"י "הזרע".

ו׳הן היום שאלה אותנו האם אין איסור אם תקיים את הבטחתה. או האם יש איסור לכתחילה. שהבן או הבת הנולדים יהיו יתומים בלי אב?

ז׳וחוץ מכל זה האלמנה הנ"ל שואלת, מה היא דעתנו על הענין, האם הוא רצוי או לא?

ח׳תשובה

ט׳מושג המשפחה הכולל אב, אם וילדים הינו בסיסי ביותר מבחינה תורנית. מצוות רבות וחשובות, כגון מצוות תלמוד תורה או מצוות סיפור יציאת מצרים, נכתבו בתורה דווקא בהקשר ליחסי אב ובנו¹דברים ו, כא; יא, יט ועוד.. על כן יש לטפח ולעודד את חיזוק המשפחה היהודית, שהרי היא יסוד מוצק ואדן קודש בבניין היהדות.

י׳גם המושג חיי אישות בקדושה וטהרה קשור בטבורו במושג המשפחה. אין להפריד בין שני דבקים אלה גם אם אין קשר ישיר של סיבה ותוצאה ביניהם, ויש להתנגד בכל תוקף להפרדתם.

י״אברם, יחד עם זכותם של ההורים - חובת האב והרצון הטבעי של האם - ללדת ילדים, קיימת גם זכותו של הילד - להיוולד, לכתחילה, בתוך משפחה בעלת שני המרכיבים היסודייים, אב ואם, ועל כן יש להשתדל, עד כמה שאפשר, שילדים יוולדו במציאות כזו, ורק כזו. ואכן ישנן מדינות שבהן החוק אוסר ביצוע הזרעה מלאכותית בפנויה מטעמים אלה.

י״במצינו בתורה שבכתב, ואחר כך גם בתורה שבע"פ, בהלכה ובאגדה, עד כמה חשוב הוא שהורים יפקדו בזרע של קיימא, עד כדי כך שהותר איסור כרת של אשת אח, ובלבד שיקום זרע לאח המת²על כן רוב הפוסקים רואים מעשה חסד בכל עזרה להורים להוליד ילדים, ומכאן גם הנטייה ללכת לקולא בשאלות-הלכה במקרים אלה., אך גם זאת אך ורק במסגרת המשפחה החדשה-הישנה³על כן אין צריך קידושין מחדש במקרה של יבום. שנוצרת ע"י הייבום.

י״גלא מצינו מקור לכך שיש לעודד הולדת ילדים ע"י האלמנה אחר מות בעלה שלא בדרך של הקמת משפחה, אך גם לא מצינו איסור פורמאלי לכך שאלמנה תהרה ע"י שימוש בזרע של בעלה המת, ולא מצינו איסור פורמאלי להוליד ילדים במשפחה חד-הורית.

י״דלפי זה, בשאלה עדינה כגון זו שיש בה מרכיבים נוספים, והם גמילות-חסד עם החיים - האלמנה, ואולי גם בחינת "חוטרא לידה ומרה לקבורה"⁴יש מקום לדון בשאלה, אם אמנם יורשי הבעל יורשים גם את הזכויות על הזרע של הנפטר, שהרי אם כן, יש בכוחם לעכב את האישה מלבצע את ההפריה, אלא אם כן תוכיח, שזאת צוואתו של הבעל, כי אז מצוה עליהם על היורשים לקיים דברי המת, וצ"ע., וגם חסד עם המתים - האב המת, שזאת הייתה בקשתו, ובפרט במקרה דנן כאשר בשל גילה, סיכוייה של האשה להתחתן מחדש וללדת הם קטנים, לא נוכל לאסור זאת עליה, אם תתעקש האשה על כך.⁵עיין גמ' יבמות (סה ע"ב) ושו"ע אבן העזר (סי' קנד סעיף ו)..

ט״ועם זאת מצוה על הרב לנסות לעודד את האשה שלא ללכת בדרך זו, אלא לנסות להתחתן מחדש ולהתפלל שהקב"ה יזכה אותה ואת בעלה להקים משפחה נאמנה בישראל על בסיס של קדושה וטהרה. ובכל מקרה צריך הרב לשקול לגופו של עניין, והכול לפי ראות עיני הדיין.

ט״זבנוסף לכל האמור לעיל יש להסביר לאשה ולהבהיר לה הבהר היטב את הבעיות הפסיכולוגיות והחברתיות ואת המשא הנפשי הכבד שהיא עומדת להטיל על כתפיו של הילד, שיוולד כתוצאה ממעשיה, שכן "כבר הורה זקן" - מרן הגר"ש ישראלי - שילד שכזה לא מתייחס אחר הנפטר, לא לעניין יוחסין ולא לעניין ירושה, וגם אינו פוטר את האשה מחליצה כאשר יש לנפטר אחים שהיו עמו בעולמו⁶א. ניתן להוסיף שספק הוא, אם תוכל להינשא מחדש במשך כ"ד חדשים מאז לידת הילד, עיין בשו"ע אבן העזר (סי' יג סעיף יא) לגבי פנויה מזנה, וצ"ע.
ב. בכל מקרה שיש צורך בחליצה, יש לערוך את החליצה קודם פעולת ההפריה.
ג. עיין בדבריו ב"קובץ תושבע"פ לג" (הוצאת מוסד הרב קוק תשנ"ב, עמ' מד-מו הובא בסוף התשובה הקודמת), וכן פסק הגרש"ז אויערבך בקובץ "נועם" (כרך א ע' קנה, הובא ב"נשמת אברהם" חלק ג, עמ' י-יא). .