שו"ת במראה הבזק חלק רביעי ט״זB'Mareh HaBazak Volume IV 16
א׳
יוסטון, טקסס, ארה"ב, אייר, ה'תשנ"ז
1
ב׳טז. החלפה או הוספת שם לחולה
2
ג׳שאלה
3
ד׳יוסטון טקסס מפורסמת במרכזים הרפואיים שלה. בזמן האחרון עלתה כאן על הפרק סוגיית "שינוי השם". כיצד יש לנהוג בשאלה מסוג כז.
4
ה׳1. האם צריך לשמור על השם הקיים ורק להוסיף עליו?
5
ו׳2. האם כדאי להחליף לגמרי את השם ולנסות להשכיח את השם הראשון?
6
ז׳3. האם יש נוסח מדויק בו צריך להשתמש כאשר עושים זאת?
7
ח׳4. כיצד יש לנהוג לאחר מכן בענין שמו כשמעלים אותו לתורה או מזכירים שמו בשטר?
8
ט׳5. האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא זה?
9
י׳תשובה
10
י״א1. המנהג כיום הוא שלא להחליף שם החולה אלא אם כן הורה לעשות כך גדול ומפורסם בישראל בתורה, כולל חכמת האמת1בשם הרב החיד"א, מובא בספר "סנסן ליאיר": "שינוי השם ע"י חכם וירא-שמים בכונה גדולה להמשיך לו נפש חדשה מקודשה ויתאמץ מאוד בכוונת ויעבור, וי"ג מידות לעורר רחמים", וכן הוא בספר "באר מים חיים" (בראשית ב, יט): "שמעתי... רבי יחיאל מיכל שחלילה לשנות שם אדם החולה אם לא אדם שכל מעשיו כמעט ברוח הקודש...
והחולה צריך לחיזוק ביותר ולפעמים אין לו חיזוק אחר כי אם זה החיזוק של השם ואם עוקרים אותו... ונשאר בלא המחזיק חיות שלו". ובסידור "מנחת ירושלים" (עמ' 1313) כתב שזו הסיבה שהיום רק מוסיפים שם ואין עוקרים את השם הראשון. ונכון להיזהר שלא לומר לשון עקירת השם אלא דווקא לשון הוספה..
והחולה צריך לחיזוק ביותר ולפעמים אין לו חיזוק אחר כי אם זה החיזוק של השם ואם עוקרים אותו... ונשאר בלא המחזיק חיות שלו". ובסידור "מנחת ירושלים" (עמ' 1313) כתב שזו הסיבה שהיום רק מוסיפים שם ואין עוקרים את השם הראשון. ונכון להיזהר שלא לומר לשון עקירת השם אלא דווקא לשון הוספה..
11
י״ב2. יש נוהגים לשנות שם החולה על-ידי שמוסיפים לו עוד שם, כי שינוי השם קורע גזר-דינו2רמ"א שו"ע (יורה דעה סי' שלה סעיף י), ע"פ הגמרא במסכת ראש השנה (טז ע"ב) "ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם... שינוי שם" וכו', דכתיב "שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה, וכתיב והנה ברכתי אותה וגם נתתי לך בן". ועיין עוד ברבנו ירוחם (חלק חוה, נתיב כח, חלק שני, דף רלא ע"ב)., וגם זה יעשה בהתיעצות עם גדול בישראל.
12
י״ג3. כשמוסיפים לחולה שם חדש, נוהגים לומר פרקי תהלים בעשרה3אמירת תהלים פרקים: כ, ו, ט, יג, טז, יז, יח, כב, כג, כח, ל, לא, לב, לג, לז, לח, לט, מא, מט, נה, נו, סט, פו, פח, פט, צ, צא, קב, קג, קד, קטז, קיח, קמב, קמג, קכח, אחר-כך שם החולה לפי אותיותיו על-פי מזמור קיט, ואחר-כך אותיות "קרע שטן"., ואומרים "יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיהא שמו לבטל מעליו כל גזירות קשות ורעות לקרוע גזר דינו מעליו ומעל כל אשר לו, ואם נקנסה מיתה, על פלוני זה לא נקנסה, ואם נגזרה גזירה רעה, על פלוני זה לא נגזרה, דאיש אחר הוא וכבריה חדשה הוא וכקטן שנולד לחיים טובים ולאריכות שנים ולמלוי ימים ולקיים בו מקרא שכתוב, לא יהיה שם עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו, ואומר שמעתי את תפלתך ראיתי דמעתך הנני רפאך ביום השלישי תעלה בית ה', יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתשלח רפואה שלמה לפלוני זה מהרה לצדקה ולזכות להתחדש נעורים לחדש מעשים טובים לאכול העולם הזה ולנחול העולם הבא למלאת רצונך ולמצוא חפצך ולמצוא חן בעיניך להודות לך ולברך את שמך כי טוב". אחר-כך אומרים ה"יהי רצון" שאחר תהלים, תפילת י"ג מידות על החולה, ולבסוף "מי שברך" של הוספת שם4ע"פ נוסח רבינו ירוחם, שם..
13
י״דגם אצל עדות המזרח נוהגים לשנות שם החולה כמבואר לעיל, ומתפללים קודם קדיש תתקבל תפילת "בקראי ענני" פסוק בפסוק. נהוג לומר תפילת "הסלח לכל עוונכי". ואחר-כך אומר שליח-הציבור תפילת "מצלאין אנחנא וכו'... ויקרא שמו בישראל..." ותפילת "מלך מלכי המלכים".
14
ט״ו4. השם החדש יתוסף בראש, כגון מי ששמו אליהו והוסיפו לו את השם חיים, יקראו לו מעתה חיים אליהו5"פני ברוך" על ביקור חולים..
15
ט״ז5. אם הבריא ממחלתו, ולוא מעט, תוך כדי ל' יום, הרי הוא נשאר בשמו זה לעד, בו נקרא לתורה וכך חותם על שטרות, וכן לאחר מאה ועשרים לעניין כתיבת המצבה או לימוד משניות והזכרה ותפילה לעילוי נשמתו6שו"ע (אבן העזר סי' קכט סעיף יח), ועיין גם ב"חלקת מחוקק" (שם), "גשר החיים" (חלק א, עמ' לא), "פני ברוך" (שם עמ' לח).. אך אם לא החלים ממחלתו ואף לא נתחזק תוך כדי ל' יום מנתינה לו שמו החדש, אז נזכר ונכתב בשמו הקודם בלבד.
16