שו"ת במראה הבזק חלק רביעי כ״טB'Mareh HaBazak Volume IV 29
א׳ מקסיקו סיטי, מקסיקו, תמוז, ה'תשנ"ז
1
ב׳כט. הקמת בית-דין בקהילה שבה קיים בית-דין.
2
ג׳שאלה
3
ד׳בעירנו ארבע קהילות המחולקות לפי עדות. לכל עדה בית דין צדק משלה. כל בד"צ דן בשאלות הנוגעות לדיני העדה שלו. כך גם בענין גיטין בית הדין נקבע ע"פ עדת האיש.
4
ה׳רב-חזן בית כנסת השייך לאחת העדות החליט לפתוח עוד בית דין שיעסוק אף הוא בענין מתן גטין. המרא דאתרא של הקהילה מתנגד לכך בחריפות ולדעתו שותפים שאר רבני העדה-הקהילה וכן הנהלת הקהילה ואפילו רוב מתפללי בית הכנסת של אותו רב-חזן.
5
ו׳האם רשאי אותו הרב להקים בית דין נוסף בטענה שבבית כנסת זה כיהן לפני כחמש עשרה שנה רב שהיה גם מסדר גיטין והוא עושה מעשיו בבחינת "מחזיר עטרה ליושנה"?
6
ז׳תשובה
7
ח׳אנו מתייחסים בתשובתנו לדין העקרוני ולא למקרה מסוים, שהרי איננו מכירים את פרטי המקרה מכל צדדיו, ועל כן ננסח את העקרונות והרב או בית-הדין יפסקו בנושא:
8
ט׳1. דיין שאינו מוסמך כנהוג ויושב לדין או פוסק הלכות, יש אומרים שדינו כמי שלא הגיע להוראה ומורה1בבלי ע"ז (יט ע"ב), סוטה (כב ע"א אמר ר' אבהו)., שעליו נאמר: "כי רבים חללים הפילה...", ואין לסמוך על הוראתו2רד"ך (בית כב חדר ט-י)..
9
י׳2. גם לדעה החולקת באשר לצורך בסמיכה בזמן הזה3שו"ת ריב"ש (ת' רעא). יש להחמיר בענין גיטין, גם בשל דברי הגמ' בקידושין4דף ו ע"א, "אמר רב יהודה", ועיין עוד "סדר הגט" (סעיף א) ברמ"א ופתחי תשובה (ס"ק א) ושו"ע אבן העזר (סי' קמא סעיף ל, ברמ"א). וגם מצד מנהגן של ישראל שהוא תורה5רמ"א יורה דעה (סי' רמב סעיף יד) ועיין שם בעניין דיעבד. .
10
י״א3. דיין שמינה עצמו, בלא רשות הקהל, נקרא דיין שאינו הגון, ואין דיניו דינים6שו"ת "חתם סופר" (חושן משפט סי' יט). , ומי שעשה כן, מצער את הציבור ועתיד ליתן את הדין7שו"ת ריב"ש (שם) בשם תשובת רשב"א. .
11
י״ב4. הקדמונים גזרו חרם על הנוטל שררה על חבירו כדי לענוש ולקנוס ולכוף, בין בדברי הבאי ובין בדברי שמיים, אם לא שימנו אותם רוב הקהל מפני חשיבותם (של הממונים)8סוף תשובת מהר"ם מרוטנבורג (דף קנט). החתומים על חרם זה הם ר"ת, רשב"ם, ראב"ן וק"נ רבנים. .
12
י״ג5. אסור לאדם לקבוע עצמו להוראה במקום שיש רב קבוע, מדין הוראה במקום רבו9שו"ת מהרשד"ם (יורה דעה סי' צ), והשוה לדבריו בחושן משפט (סי' א) "כנסת הגדולה", הגה"ט (סי' רמב) בשם רלנ"ח, רד"ך (בית כב חדר יג). , וכן מדין הסגת גבול, ונקרא רשע10"חתם סופר" (חושן משפט סי' כא). .
13
י״ד6. אין לאורח הבא לעיר לפסוק ולהורות11ברכות (סג ע"א) "אמר אבי וכו'", ע"פ פירוש ר"י בתוס' סוטה (כב ע"ב ד"ה ושוין). אלא באקראי12מדין אפרושי מאיסורא, ועיין "ישכיל עבדי" (ח"ב חושן משפט סי' א) בשם "ריח שדה". , וישיבה בבית-הדין אפילו באקראי דינה כקבועה13סנהדרין (כט ע"ב) מר בר רב אשי. . עריכת חופות וה"ה גיטין שנוטלים עליהם שכר, אסורה משום גזל14רמ"א יורה דעה (סי' רמה סעיף כב). . גם כשהשכר ניתן לרב המקומי, הדבר אסור15שו"ת "נודע ביהודה" (מהד' תנינא אבן העזר תשובה פג). , אלא אם כן נטל רשות הרב המקומי או ממי שהוסמך לתת רשות לכך.
14
ט״ו7. הקמת בית-דין באופן המתואר בשאלה יש בה אף משום "לא תתגודדו"16יבמות (יד ע"א) וכרבא, רמב"ם (הל' עכו"ם פי"ב הלי"ד) ו"לחם משנה" שם בשם הרד"ך. .
15