שו"ת במראה הבזק חלק רביעי ג׳B'Mareh HaBazak Volume IV 3

א׳ אנטוורפן, בלגיה, אלול, ה'תשנ"ח

ב׳ ג. מנהג אמירת "ברוך ה' לעולם"

ג׳שאלה

ד׳כשליח מרכזי, פנו אלי מספר שליחי תנועה בבירור ענין אמירת ברכת ה' לעולם אמן ואמן, לפני תפילת ערבית, במסגרת תפילות במחנות ובסניפי התנועה.

ה׳בקהילות של עדות המזרח, אין אומרים זאת [יוצאי צפון אפריקה וכד'].

ו׳שאלתי מתייחסת לעקרון של אמירת הברכה, וכן האם יש הבדל למתפללים בנוסחים שונים [אשכנז, ספרד ועדות המזרח].

ז׳תשובה

ח׳ברכת "יראו עינינו" נתקנה בימי הקדמונים¹רא"ש (ברכות פרק ראשון סי' ה); תוס' (ברכות דף ד ע"ב ד"ה דאמר). וכבר נחלקו ראשונים, אם יש להמשיך את המנהג ולאומרה²טור אורח חיים (סי' רלו) כתב "נתקנה מפני שבימים הראשונים היו בתי כנסיות בשדות והיו יראים להתאחר שם עד זמן תפילת ערבית, ותקנו לומר פסוקים אילו שיש בהם י"ח אזכרות, כנגד י"ח ברכות שיש בתפילת ערבית, ועכשיו שחזרו להתפלל בבתי כנסיות, לא נתבטל מנהג הראשון". גם בזמנם, למרות שסיבת התקנה בוטלה, או לאו³רמב"ן (מובא בתלמידי רבינו יונה ברכות ב ע"ב ד"ה ויש) ורשב"ם (מובא ברשב"א שם ד ע"ב ד"ה מסייע)..

ט׳מרן ב"שולחן ערוך" לא הכריע בין החולקים ולכן על כל אחד לנהוג לפי מנהג אבותיו:

י׳1. שליחים בני ארץ-ישראל לא יאמרו הברכה.

י״א2. חניכים ינהגו לפי מנהג אבותם⁴יפה להסביר לחניכים את משמעות הלכה האומרת שכל אחד צריך לנהוג כמנהג אבותיו ("אל תטוש תורת אמך"). יחד עם זאת צריך להסביר שאין מנהג היחידים גורר אחריו את הרבים..

י״ב3. במחנה יש לנהוג לפי המצבים המתוארים להלן:

י״ג א. אם מתפללים בבית-כנסת קבוע - לפי מנהג המקום.

י״דב. כשאין בית-כנסת קבוע, יש לנהוג לפי רוב המתפללים⁵שו"ת "חתם סופר" (חלק חושן משפט, השמטות, סי' קפח), וכן "פרי חדש" (או"ח סי' תצו, מנהגי איסור אות יט). .

ט״וג. אם לא נקבע מנהג, ניתן להנהיג שהחזן ימתין, כדי שמי שנוהג לאומרה, יוכל לאומרה לעצמו⁶באשר לשאלה אם המיעוט בטל ברוב, עיין שו"ת מהריב"ל, (בסימנים ח, ט, י) וב"פרי חדש" (שם אות כא), שכתבו שיכולים לכוף המיעוט, אם לא שבאו כקהילה, כי אז לא יתבטלו ברוב. אך בתשובת "פאת השולחן" כתב שצריך היחיד להתפלל בצנעה בנוסח שלו, וכן פסק ב"אגרות משה" (או"ח ב סי' כג).. לגבי ענית "אמן" לאחר הברכה לאלה שאינם נוהגים לאומרה, פסק מרן הגר"ש ישראלי, שיכול לענות⁷נחלקו אחרונים, אם לענות אמן או לאו.
דעת "בן איש חי" (פרשת פקודי אות ה, שנה ראשונה) שלא יענה.
אבל בשו"ת "פנים מאירות" (סי' נט) התיר, מפני שעניית "אמן" של אותה הברכה אינו הפסק, כי הכל "גאולה אריכתא" הוא. דעת מרן הגר"ש ישראלי: מאחר שעניין הסמכת גאולה לתפילה ממילא לא נשמר, בשל אמירת הקדיש,. ומכיוון האומרים את ברכת "יראו עינינו" שומרים על מנהג שנהגו, ובדין נהגו, ומכיוון שהם מסיימים בברכה, גם אם אין הוא מתפלל עמהם, יענה אמן..