שו"ת במראה הבזק חלק רביעי ל״הB'Mareh HaBazak Volume IV 35
א׳
פראג, צ'כיה, תמוז, ה'תשנ"ו
1
ב׳לה. השגחה בשבת במסעדה שאיננה שייכת ליהודי
2
ג׳שאלה
3
ד׳עומדת להפתח בעירנו מסעדה כשרה. הבעלים איננו יהודי והוא יעסיק באופן קבוע יהודי כמשגיח וכמנהל. האם מותר ליהודי להשגיח על עניני הכשרות בשבת? כיצד יטול שכרו? האם מותר לו לקבל אחוזים מהרווח וכיצד ינהגו בנושא התשלומים בשבת ע"י האורחים בעבור הארוחות?
4
ה׳תשובה
5
ו׳1. מסעדה של גוי שיהודי עובד בה כשכיר, אין מניעה לכך שישגיח בה בשבת ויקבל על כך שכר, מכיוון שהוא נוטל שכרו בהבלעה והמסעדה נקראת על שם הגוי.
6
ז׳2. אם היהודי מקבל את שכרו לפי אחוזים, נראה שנחשב לשותף1"אגרות משה" (או"ח ח"ב סימן סד) שמביא עצה להפוך עובד גוי לשותף במסעדה יהודית ע"י קביעת שכר קצוב באחוזים. , ולכן יצטרך למכור לגוי את חלקו ברווחי השבת בדרך המועילה2שו"ע (או"ח סי' רמ"ה, א) עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה לו, לו6 בהוצאה ראשונה) וב"אגרות משה" (או"ח ח"א סימן ד וחלק ד סימן נו) ובנוסח החוזה שמציע הרב פיינשטיין. , וישגיח בהתנדבות3אמנם במצב הפוך שהיהודי בעלים והגוי שותף לשבת אסר ה"אגרות משה" מטעם דהיה "זה חלול שבת היותר גדול שכל בעלי חנויות יהיו מחזיקין חנויותיהן פתוחין בשבת" אבל בנדון דידן הבעלים העיקריים והמפורסמים הם גויים. .
7
ח׳למסעדה זו מומלץ לפרסם במודעות ובסוכניות התיירות שיש להזמין ולשלם עבור ארוחות השבת מראש, כפי שנהוג במסעדות יהודיות.
8