שו"ת במראה הבזק חלק רביעי מ״הB'Mareh HaBazak Volume IV 45
א׳
מרסיי, צרפת, שבט, ה'תשנ"ח
1
ב׳מה. מאבטחים, נשיאתם טלפון סלולרי לצרכי בטחון בשבת
2
ג׳שאלה
3
ד׳תפקיד קציני הביטחון בחו"ל הינו שמירה על חייהם של הנציגים הישראלים השוהים שם בתפקיד.
4
ה׳רמת הסיכון לנציגים הישראלים בכלל, בודדים ומשלחות, ונציגים דיפלומטים בפרט, הינה גבוהה ע"פ הערכות שירותי המודיעין הישראלית. ואכן לצערינו לא מעט פיגועים בוצעו כנגד אישים וגופים ישראלים בחו"ל.
5
ו׳תפקיד קצין הבטחון מחייב זמינות בכל רגע, אם להתערבות מידית לסיכול פיגוע (כגון - בני-ערובה), אם בריכוז פינוי נפגעים ח"ו, ואם בפנייה לכוחות מקומיים לבצע את הפעולות הנדרשות להצלת חיים.
6
ז׳כל שליח ישראלי ומשלחת ישראלית מתודרכים כי בכל מצב-חירום ח"ו עליהם ליצור קשר מיידי עם קצין הבטחון של הנציגות הישראלית.
7
ח׳בנתונים אלה האם מותרת נשיאת טלפון סלולרי ע"י קצין הבטחון בצאתו מביתו בשבת גם במקום שאין עירוב?
8
ט׳תשובה
9
י׳א. קצין הביטחון רשאי לצאת מביתו בשבת ולשאת אתו מכשיר-טלפון נייד מכל סוג שהוא.
10
י״אב. מן הדין שישא את הטלפון "כלאחר יד"1אף כי בס' "אגרות משה" (אורח חיים ח"ד סי' פא) התיר לאנשי "הצלה" לשאת מכשיר-קשר ללא כל מיגבלה, מטעם שעבורם זה תכשיט, הרי הרב שלמה זלמן אוירבך התיר דבר דומה רק בתרי דרבנן, ורק כשהוא יוצא לדבר מצוה. ראה בס' "נשמת אברהם" (ח"ה קונטרס "הרופא בשבת, ביום טוב" וכו' סעיף פג, עמ' קעה) בעניין רופא שצריך לצאת עם מכשיר איתורית, וכן ב"שמירת שבת כהלכתה" (פ"מ סעיף ז) בעניין חולה שצריך לקחת אתו תרופות בכל שילך.
אנו התרנו לצאת גם שלא לדבר מצוה, ואפילו ברשות-הרבים דאורייתא, בהסתמך על (א) ה"אגרות משה", הסובר שהטלפון הוא תכשיט עבורם; (ב) יש כאן סברה של "מכשילן לעתיד לבוא", שלא יִמצאו אנשים שיסכימו להיות קציני-בטחון, ראה משנה עירובין (מד ע"ב) וב"אגרות משה" (שם בסופו). וזה שיש מספיק אנשים שאינם שומרי מצוות, שיסכימו להיות קציני-בטחון, אינה טענה, ראה "עמוד הימיני" (סימן יז ס"ק ז); (ג) כסניף להיתר אפשר להוסיף את דברי בעל "מנחת שלמה" (סי' ז, עמ' מד) המאריך שם להוכיח שבמקרה של פיקוח נפש אין מטריחים על המציל טירחה גדולה כדי לא לחלל שבת, אלא מתירים לו לנהוג כדרכו., כלומר שלא בדרך הרגילה, כגון מחובר לחגורתו בחיבור קבוע כך שיהיה חלק בלתי-נפרד מן החגורה2"נשמת אברהם" (ח"ה קונטרס "הרופא בשבת, ביום טוב" וכו', סעיף פג, עמ' קעה). אמנם יש לעיין, אם חיבור קבוע של הנרתיק מהוה גם חיבור קבוע לטלפון עצמו. ויש לשים לב שהוצאת הטלפון לרשות-הרבים תהיה באופן שיהווה תכשיט. אך כאשר הוא יוצא לדבר מצוה, יוכל לקחת את הטלפון גם "כלאחר יד", באופנים שלא יהיה "תכשיט", כגון לקשור אותו ברצועה לרגלו, או לשאתו בתוך כובעו, וזאת בהסתמך על דעת "חזון איש", שבזמן הזה כמעט אין לנו רשות-הרבים דאורייתא, ויהיו כאן אפוא תרי דרבנן, וכמובא ב"שמירת שבת כהלכתה" (פרק מ סעיף ז הערה כ) בשם הגרש"ז אויערבאך..
אנו התרנו לצאת גם שלא לדבר מצוה, ואפילו ברשות-הרבים דאורייתא, בהסתמך על (א) ה"אגרות משה", הסובר שהטלפון הוא תכשיט עבורם; (ב) יש כאן סברה של "מכשילן לעתיד לבוא", שלא יִמצאו אנשים שיסכימו להיות קציני-בטחון, ראה משנה עירובין (מד ע"ב) וב"אגרות משה" (שם בסופו). וזה שיש מספיק אנשים שאינם שומרי מצוות, שיסכימו להיות קציני-בטחון, אינה טענה, ראה "עמוד הימיני" (סימן יז ס"ק ז); (ג) כסניף להיתר אפשר להוסיף את דברי בעל "מנחת שלמה" (סי' ז, עמ' מד) המאריך שם להוכיח שבמקרה של פיקוח נפש אין מטריחים על המציל טירחה גדולה כדי לא לחלל שבת, אלא מתירים לו לנהוג כדרכו., כלומר שלא בדרך הרגילה, כגון מחובר לחגורתו בחיבור קבוע כך שיהיה חלק בלתי-נפרד מן החגורה2"נשמת אברהם" (ח"ה קונטרס "הרופא בשבת, ביום טוב" וכו', סעיף פג, עמ' קעה). אמנם יש לעיין, אם חיבור קבוע של הנרתיק מהוה גם חיבור קבוע לטלפון עצמו. ויש לשים לב שהוצאת הטלפון לרשות-הרבים תהיה באופן שיהווה תכשיט. אך כאשר הוא יוצא לדבר מצוה, יוכל לקחת את הטלפון גם "כלאחר יד", באופנים שלא יהיה "תכשיט", כגון לקשור אותו ברצועה לרגלו, או לשאתו בתוך כובעו, וזאת בהסתמך על דעת "חזון איש", שבזמן הזה כמעט אין לנו רשות-הרבים דאורייתא, ויהיו כאן אפוא תרי דרבנן, וכמובא ב"שמירת שבת כהלכתה" (פרק מ סעיף ז הערה כ) בשם הגרש"ז אויערבאך..
11