שו"ת במראה הבזק חלק רביעי מ״וB'Mareh HaBazak Volume IV 46

א׳ פראג, צ'כיה, ניסן, ה'תשנ"ו

ב׳מו. התקנת עירוב לאזור היהודי של פראג

ג׳שאלה

ד׳בפראג אין עירוב ורוב היהודים לצערנו אינם מקפידים על הלכות טלטול בשבת. בעיר עצמה כ-1,300,000 תושבים ונוסף עליהם מגיעים לעיר מאות אלפי תיירים מדי חודש בחודשו. בעיר כיכר ענקית ככר וורצלב שיכולה להכיל למעלה ממליון אנשים.

ה׳האזור היהודי מרוחק מככר זו ובו סימטאות שרוחבן למטה מט"ז אמה.

ו׳האם ניתן לעשות עירוב רק לאיזור היהודי, ואם ניתן האם אפשר להשתמש בחוטי ה"טראמ" החשמלית המקומית ולסמוך על המסמרים התקועים בעומק הקיר ואליהם מחוברים הכבלים כך שנחשיב את החוטים כאילו הם על גבי קירות הבתים?

ז׳תשובה

ח׳כדי להימנע עד כמה שאפשר מלהיכנס למחלוקות באשר להגדרת רשות-הרבים¹בשו"ע אורח חיים (סי' שמה סעיף ז) מובא: "איזהו רשות הרבים, רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה ואינם מקורים ואין להם חומה, ואפי' יש להם חומה אם הם מפולשים משער לשער (רמ"א: ואין דלתותיו נעולות בלילה, טור) הוי רשות הרבים. ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום, אינו רשות הרבים". "משנה ברורה" (ס"ק כד שם) ו"אגרות משה" (או"ח ח"א סי' קלט) מעירים שהלשון "בכל יום" איננה מופיעה בראשונים, ומה שמופיע הוא רק התנאי שצריך שיהיו מצויים שם שישים רבוא, ה"אגרות משה" עצמו מסתפק אם האנשים שבבתים מצטרפים לשישים רבוא או רק אלו שברחוב, אך עכ"פ כל רחובות העיר מצטרפים לדעתו, גם לצד שאין לצרף היושבים בבתים עדיין לדעת ה"אגרות משה" יש לצרף את היושבים בכלי הרכב, שנחשבים כרה"י (אמנם לדעת הישועות מלכו גם הם אינם מצטרפים). וכן צידד הגרז"נ גולדברג להקל בצירוף לסברת החזו"א שתובא בהערה 3.
דעת הגר"ש משאש רבה של ירושלים להלכה כדעה ראשונה שבשו"ע סי' שמה סעיף ז שלא צריך ס' רבוא ושכך צריכים לנהוג הספרדים., נושא שנשתברו עליו קולמוסים רבים, אם ברצונך להתקין עירוב באזור בית-הכנסת ומגורי היהודים²ה"אגרות משה" (ח"ד סימן פח) מעלה אפשרות שאפילו אם יש שישים רבוא רק בעונת התיירות בכל זאת תחשב העיר רשות הרבים כל השנה כולה. (ובלבד שכיכר וורצלב אכן איננה כלולה בתחום זה וגם לא הרחובות הפתוחים אליה), יש לבדוק תחילה אם ניתן להגדיר אזור זה כרשות-היחיד מדאוריתא לשיטת החזו"א³ה"חזון איש" (או"ח סי' קז, סעיף מג, אותיות ד-ח) אומר שבכל מקרה שבו יש ג' מחיצות של עומד מרובה לא אומרים אתו רבים ומבטלי מחיצתא, והא דפירצה יותר מי' אוסרת, זה רק מדרבנן, ולכן התיר בצורה כזו:
כי ברחוב ב' יש עומד מרובה מג' רוחות ולכן הוי רה"י מהתורה וע"י כך העומד מרובה של רחוב ב' הוי מחיצה גם לרחובות א' וג'. אך אם אין עומד מרובה ברחוב ב' בעצמו אלא בהצטרפות עומד מרובה של רחובות אחרים (כמו שברחוב ג' אין עומד מרובה בעצמו אלא בהצטרפות רחוב ב') לא הקל.
ולכן בציור כזה:
לא הקל.. לאחר מכן תוכל להשתמש בכבלי החשמלית⁴שו"ת מהרש"ם (ח"א סי' רו) "אבל מ"מ בדאפשר להמשיך חוט ברזל משני צדדי הבית עד למטרה או להעמיד קנים אצל כותלי הבית יש לעשות כן וכן נראה שאם החוט מונח על הגג, אינו ניכר לעין הרואה, ואין להקל רק אם החוט גבוה מעל הגג וניכר לעין הרואה שהוא מן הצוה"פ. וכ"ז דוקא אם סובב ע"ג בית שבקצה המבוי, אבל אם נמשך להלאה בתים, אין להקל כלל. ואם הבית שצורת הפתח על גבי גגו בולט יותר למבוי משאר בתים או גבוה יותר או קצר יותר, יש לומר שהבית נחשב למזוזת צורת הפתח, כיון שנתבאר דבצורת הפתח כשר גם ביותר מד' אמות". וברור מכל זה שהמהרש"ם לא הקל בציור שלפנינו., בתנאי שצורת-הפתח תיווצר באחת משתי הדרכים הבאות:

ט׳1. העמדת לחי מתחת לחוט, וזה יותר פשוט.

י׳2. העמדת קנה מתחת לחוט, וזה מסובך יותר, כי חייבים להקפיד שהקנה יהיה בדיוק נמרץ⁵"משנה ברורה" (סי' שסב ס"ק סג), וכתב שאפילו אם רק קנה אחד רחוק כלשהו (ואינו בדיוק מתחת לקנה שעל גביהם) - פסול. יש להקפיד שלא תהיה זאת מחיצה שגדיים יכולים לבקוע בה, ולכן הקנים צריכים להגיע אל תוך ג' טפחים סמוך לקרקע ("משנה ברורה" סי' שסב ס"ק נ וסי' שסג ס"ק לה). וכן יש להקפיד שהקנים לא ינודו ברוח מצויה (שם סי' שסב ס"ק סו). מתחת לחוט.

י״אכדי לסמוך על צורת-הפתח, צריך גם לשכור רשות ולעשות עירוב חצרות.