שו"ת במראה הבזק חלק רביעי ס״וB'Mareh HaBazak Volume IV 66

א׳ מלבורן, אוסטרליה, תמוז, ה'תשנ"ה
1
ב׳סו. מליגת עופות אחרי שחיטה
2
ג׳שאלה
3
ד׳כאן בבית המטבחיים המקומי, מכניסים את העופות לאחר השחיטה לאמבט מים חמים כלי ראשון עם טרמוסטט אלקטרוני השומר על חום קבוע של 45 מעלות צלזיוס. הכנסתי את ידי פנימה, ואין היד סולדת בהם כך שאפשר להשאיר את היד במים במשך הרבה זמן. זה עוזר אח"כ במריטת העופות במכונה והעופות יוצאים נקיים יותר. כאשר שוחטים עופות שלא ע"פ ההלכה מעלים את הטמפרטורה באמבט ל75 מעלות צלזיוס אך מקפידים על טמפרטורה של 45 מעלות צלזיוס בזמן השחיטה הכשרה.
4
ה׳תשובה
5
ו׳לכתחילה, יש לעשות כל מאמץ למלוג כנהוג בארץ-ישראל, דהיינו כשהמים פושרים1שו"ע יורה דעה (סי' סח סעיף יא), מחבר ורמ"א. "מנחת יצחק" (ח"ג סי' סט) דן בהצעה לטבול את העופות באמבטיה שהיא כלי ראשון, כשאין היד סולדת ואין הכלי על האש, ובסוף דבריו כתב "על כן מכל הני טעמי לא נראה לי להורות בזה היתרא". עיקר טעמיו לאסור:
1. בדבר שנעשה בתמידות, חששו אף למיעוט, ויש אפוא לחשוש שהגויים לא יעמדו בתנאים חרף ההשגחה.
2. הש"ך הביא דעתו של בעל "תורת חטאת" שצונן לתוך חם, אף-על-פי שאין היד סולדת, מבליע כדי קליפה, ולדעת רשב"א (הובא בטור יו"ד סי' קה) יש לאסור למלוג אפילו בכלי שני.
3. יתכן שיש בין העופות טרפות או נבלות, ואם כן - אף שיש פוסקים שצדדו לומר לעניין בליעת דם בכלי שני, שאף-על-פי שמפליט ומבליע, יוצא על-ידי מליחה - אין זה שייך בבליעת נבלות וטרפות.
4. שיעור יד סולדת אינו מוסכם ע"י הפוסקים, עיין "פתחי תשובה" (שו"ע יורה דעה סי' קה ס"ק ז). ועיין עוד "מנחת יצחק" (ח"ג בהקדמתו לתשובה ע) המשבח את קהילת בלפסט שהצליחו לגרום, שהמליגה תהיה במים קרים.
והרי הצעות למשא-ומתן עם הבעלים כדי שיסכימו למריטה על-פי ההלכה:
1. התחייבות הקהילה לקנות את כל העופות, גם אם המריטה (אולי) לא תהא מושלמת.
2. תווית מיוחדת שהעופות נשחטו ונמרטו לפי ההלכה היהודית ובאחריות רב הקהילה, ובשל כך ייתכן שאין המריטה מושלמת.
. אם אי-אפשר לנהוג כאמור, יש להעדיף אחת משתי האפשרויות הבאות: לנסות להפוך את האמבטיה לכלי שני גם אם הטמפרטורה תישאר 45 מעלות, או לחילופין, אם אפשר להעמיד את חום האמבטיה על 40 מעלות, מבלי שתהיה פגיעה משמעותית באיכות המריטה.
6
ז׳בשעת הדחק ניתן להתיר גם כאשר האמבטיה היא כלי ראשון בטמפרטורה של עד 45 מעלות2פסק בטור (יורה דעה סי' סח) - אין מולגין גדיים וטלאים ועופות בכלי ראשון, שהוא מבשל חלב ודם שבהם עם הבשר. ורשב"ם התיר לערות מכלי ראשון עליהם, שעירוי חשוב ככלי שני. רבנו תם אסר משום שחשב עירוי ככלי ראשון. ורשב"א כתב שאפילו אם עירוי נחשב ככלי שני - אסור, שאף-על-פי שאינו מבשל, הרי הוא מבליע ומפליט, ולפיכך אסור למלוג אלא אחר ניקור ומליחה.
ובשו"ע (שם) פסק לאסור המליגה בכלי ראשון קודם המליחה וגם אסר לכתחילה עירוי מכלי ראשון. ואפילו בכלי שני יש אומרים שלא למלוג, ואם מלג - מותר.
וברמ"א פסק (מרדכי) שכלי שני אינו מבשל כלל, אפילו כאשר יד סולדת בו, אך התיר רק בדיעבד ולא לכתחילה. ואם הוא לצורך שבת או לצורך אורחים התיר אפילו לכתחילה להניח בכלי שני חתיכה קפואה כדי למהר מליחתה. ואם אפשר, יזהר לכתחילה להניחו במים שאין יד סולדת בהם.
ובחומרת איסור דם מבושל כתב "בית יוסף" (סי' סט, בעניין מסל"ת) שהוא מדרבנן. על-כן פסקו רוב הראשונים שדם שבישלו, אין בו אלא איסור דרבנן. וכן פסק הט"ז (סי' סט ס"ק כד), שאם מלג עובד כוכבים תרנגולת, ואין אנו יודעים, אם בכלי ראשון או בכלי שני מלג - נאמן, שכן גם אם מלג בכלי ראשון, אין כאן איסור דאורייתא (ולהרחבת העניין עיין אנצ' תלמודית, כרך ז עמ' תלו, ובהערות 226, 227).
ומכיוון שהגורם הקובע בבישול הוא החום, ודרגת החום המבשלת היא יד סולדת בו, יש לוודא שחום מי-המליגה לא יגיע לכדי יד סולדת בו.
סיכום השיטות בעניין שיעור יד סולדת בו מובא בשו"ת "בני בנים" לרב יהודה הנקין (סי' יא), וזה לשונו: "רבו הדעות בשעור יד סולדת בטמפרטורות, עיין במצודות דוד על הקצוש"ע ובספר תולדות זאב, שחששו עד ל-40 מעלות. ובשו"ת בסוף ספר הלכות שבת דעת הגר"מ פיינשטיין עד כ-42 מעלות. ושם בשם הגר"א קוטלר להקל עד כ-49 מעלות. ובנועם כרך ו דעת הגרש"ז אויערבך עד 45 מעלות. ובקונטרס מים שהיד סולדת בהם בהוצאת המכון הטכנולוגי לבעיות הלכה בשם הגרצ"פ פראנק עד 50 מעלות ולמעשה עד 48".
והנה מה שכתב בשם הגרש"ז אויערבך שהשיעור הוא 45 מעלות, כן הובא בשמו בספר "שמירת שבת כהלכתה" (בעמוד הראשון הערה ג), וב"מנחת שלמה" (סי' צא סעיף ח) הוכיח מברווז, שמידת חומו כשהוא בריא - קרובה ל-45 מעלות, וכשהוא חולה, עולה חומו בשתי מעלות, והדם היוצא בשחיטה חומו עולה לפחות במעלה אחת. אם כן חום בית השחיטה הוא 48 מעלות, ובכל זאת נקטינן להלכה שחום בית-השחיטה נחשב צונן, ואפשר אפוא שמוכח מכאן, כי עד 48 מעלות נחשב לצונן, והוא מוכיח שעד שיעור 45 מעלות אין לחוש כלל שמא יד סולדת בו.
(ומה שכתבת בשאלתך, שהכנסת ידך במים החמים ואפשר היה להשאירה זמן רב, הוא סניף להקל. עיין בשו"ת "בני בנים" הנזכר (שם עמ' מז) שכתב לשער ביד, אם אפשר להכניסה במים, ושאם יכול להכניס ידו בלא כאב, שפיר דמי, ומה גם שאכן אסטניסים אנן).
והנה בעיקר דיונו של "מנחת יצחק" היו שתי סיבות עקרוניות להחמיר: (א) חשש שאם נתיר בתנאים מסוימים, לא יקפידו עליהם ויבואו להקל גם בלי שמירת התנאים; (ב) שגם כשאין יד סולדת בו, אין זה לכתחילה.
והנה, לעניין ההקפדה על התנאים יש לבדוק בכל מקרה לגופו, שהרי לבעלי-המיפעלים המקבלים תעודת-הכשר ישנם הרבה מניעים שלא להקפיד על התנאים - מטעמים של חסרון-כיס, ואמנם רבנים ובדצ"ים נותנים הכשר רק לאחר שהם בטוחים, שהם שומרים על התנאים. ואם אפשר לשמור בכל המיפעלים על התנאים המסוימים - ובפרט בכשרות מהדרין ובכשרות לפסח - למה יגרע בית-המטבחיים.
ולטענה שאין היתר אליבא דכולי עלמא - אמת נכון הדבר. אך יש לבחון, אם לא נבוא על-ידי החומרה לידי תקלה, ומתוך שהחמרת עליה בתחילה, נמצאת מיקל עליה בסופה. שהרי אם מדובר בקהילה שכולם שומרי מצוות מקפידים בקלה כבחמורה - ניחא. אך אם מדובר בקהילה שבה יש גם אנשים שאינם מקפידים כל כך, ואף יש בה רחוקים ממצוות, אלא שמקפידים על כשרות, ייתכן שע"י שנחמיר ולא נתיר מריטת הנוצות כראוי, יפסיק חלק מהם לקנות משחיטה כשרה משום שלא תהיה מספיק אסטתית לטעמו, ועלול לקנות משחיטת עכו"ם ממש.
אשר על כן, בהתחשב בנתוני השאלה - קהילה רחוקה באוסטרליה - יש לנו לסמוך על דעת רוב הפוסקים להתיר מליגת העופות במים שאין יד סולדת בהם.
ומכיוון שיש בפוסקים דעות בשאלה, מה נחשב יד סולדת, לכתחילה יש לנו להחמיר שחום המים יהיה עד 40 מעלות, אבל אם לאחר כל הנסיונות לא הצליחו להגיע לסיכום כזה עם הבעלים, ניתן להסתמך על דעת הגרש"ז אויערבך ש"עד שיעור 45 מעלות אין לחוש כלל שמא יד סולדת בו".
. כל זה אמור לגבי בליעת הדם. אבל כדי למנוע בליעת איסור נבלות מן העופות משחיטת הגויים שנמרטו קודם לכן, יש להכשיר את קו המריטה כולו3אם מריטת העופות בשחיטה הכשרה תהיה רק ב-40 מעלות, אי-הכשרת קו-המריטה אינה מעכבת, בדיעבד. עדיף שהשימוש באמבטיה יהיה 24 שעות (כגון אחר יום החופש השבועי של הגויים) אחרי שהשתמשו בה הגויים למליגה שלהם..
7