שו"ת במראה הבזק חלק רביעי ע״טB'Mareh HaBazak Volume IV 79
א׳
מקסיקו סיטי, מקסיקו, מנחם אב, ה'תשנ"ז
1
ב׳עט. קבלת ריבית מכספים שמופקדים בבנק שרוב בעליו אינם יהודים.
2
ג׳שאלה
3
ד׳אדם בקהילתי פתח חשבון חסכון שעליו הוא מקבל ריבית חודשית. אח"כ נודע לו שאחד מבעלי המניות הוא יהודי. היהודי הזה מבעלי הבנק נשוי לגויה והוא לצערנו מתבולל ולכן אין לו כל ענין בהיתר עיסקא.
4
ה׳מה דין כספי הריבית שנתקבלו מן הבנק, קשה להניח שהבעלים יסכים לקבל חזרה כספים מלקוח וכן קשה לברר כמה בדיוק נתקבל במשך השנים.
5
ו׳תשובה
6
ז׳נהגו כרוב הפוסקים, להפקיד כספים בבנק שרוב בעלותו בידי נכרים ולקבל עליהם ריבית גם כאשר אין היתר עיסקא1עיין סיכום הדעות בספר "תורת רבית" פרק יז סע' סד ובספר "ברית יהודה" בפרק ל סב טז..
7
ח׳סעיף נוסף להקל הוא הגדרתו של הבנק כחברה בע"מ ואז יש מקום לומר שגם אם בעלי המניות הם יהודים אין בכך איסור מכיון שאין שעבוד אישי לתשלום הריבית2עיין ב"אגרות משה" יו"ד, ב, סב, ועיין סיכום השיטות בתורת רבית פרק יט סע' נג..
8
ט׳בדינו של יהודי מומר לענין ריבית נחלקו המחבר והרמ"א3יו"ד סי' קנט סע' ב.. להלכה אפשר להקל למי שפוסק כמחבר רק במי שהמיר את דתו רח"ל4עיין "תורה רבית" פרק א סע' מ והדברים ארוכים..
9
י׳לענין החזרת הריבית - במקום שיש אומדנא דמוכח אין צורך במחילה מפורשת5שו"ע יו"ד סימן קס סע' ה פוסק כרמב"ם שמחילה מועילה בהחזרת רבית. הפתחי תשובה (שם ס"ק ו) מביא בשם "שאילת יעבץ" שצריך מחילה מפורשת, אבל מוכח מטעמו שזה רק כאשר יש מקום לחשוש שאין הוא מתכוון למחול. ומפורש יותר בסימן קסא פתחי תשובה ס"ק ה'. ודלא כבית לחם יהודה סימן קס., ואין עניין לצאת ידי שמיים6סימן קסא ס"ק ז בביאור הגר"א.. אבל הלוה צריך לדעת שהכסף מגיע לו כדי שיוכל למחול7גם אם נאמר ששתיקתו היא כמחילה, הרי זה מחילה בטעות שאינו יודע שיכול לתבוע. אם נניח את מוכנותו ורצונו לשלם כדי לשמור על תדמית של בנקאי מכובד, עדיין נחשב הדבר כיאוש שלא מדעת (שהיה מתיאש אילו ידע שהדבר אבד לו, אלא שאינו יודע) ונפסק כאביי שלא הוי יאוש (בבא מציעא כב ע"ב). לגבי ריבית, יש סברא לדרוש מחילה עוד יותר ממוקדת שהרי בכל פעם שהלווה משלם מרצונו, יש כאן מחילה אלא שהתורה מבטלת את משמעותה ההלכתית. הרמב"ם בהל' מלוה ולווה פ"ד הל' יג, שאומר שמחילה מועילה לפטור מחיוב החזרה, אמר כן רק אם מחל אחרי שהרבית נגבתה (עיין מגיד משנה שם). במקרה הרגיל שמשלם ברצון, היינו צריכים להניח שכמו ששילם ברצון כך גם שנייה אחרי הפרעון עומד במחילתו, ואז משמע שצריכים מחילה מפורשת או לפחות רמה גבוהה יותר של הוכחה שהוא מוחל. אם מדובר על סכום נכבד ומקום ששומרי מצוות מועטים (והשמועה על החזרת הריבית לא תתפשט) אין זה פשוט לומר שהבעלים היו מוותרים. וקשה מאוד להגיע למצב זה כשמדובר בגוף עסקי כמו בנק.
10