שו"ת במראה הבזק חלק רביעי צ״וB'Mareh HaBazak Volume IV 96
א׳
קארלסרואה, גרמניה, אדר א', ה'תשנ"ה
1
ב׳צו. ביטול גירות.
2
ג׳שאלה
3
ד׳אצלנו בקהילה התגיירה משפחה בבית-דין אורטודוקסי, אך המשפחה אינה שומרת מצוות, כנראה נהגה אותה משפחה שלא ביושר, וכדי להכנס לקהילה היהודית הצהירו על קבלת עול מצוות. האם ניתן להחשיב משפחה זו כיהודית?
4
ה׳תשובה*
5
ו׳1. אי-אפשר לבטל את הגיור של גרים שנתגיירו בבית-דין אורטודוקסי1* תשובה זו עברה תחת שבט ביקורתו של מו"ר הגר"ש ישראלי, אך לא נחתמה על ידיו.
לגיור צריכים בית-דין ש"משפט" כתוב בו (יבמות מו ע"ב), ועל כן תקף רק גיור שנעשה בבית-דין כשר, והואיל והראבאיס הקונסרבטיבים והרפורמים הם לרוב מחללי שבת בפרהסיא ואינם שומרים על כל מצוות התורה, ממילא הם פסולים להעיד ולדון. ועוד לרבים מהם דין אפיקורוס עיין "אגרות משה" (אבן העזר ח"ג, סימנים ג וד) ועיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה פד, כד במהדורה הראשונה) ו"כתבים ופסקים" של הרב הראשי לישראל הרב יצחק א' הלוי הרצוג (שו"ת יורה דעה סי' צא סע' ב)., אף על פי שלא היו כנים בבית-דין ולא קיבלו על עצמם באמת לקיים את מצוות התורה2עיין רמב"ם (הל' איסורי ביאה פרק יג הל' טז ויז) שמדבריו משמע, שאין קבלת המצוות לעיכובא וכן משמע מחידושי ריטב"א (יבמות מז ע"ב ד"ה ומודיעים) ומחידושיו לכתובות (יא ע"א ד"ה גמ' אמר רב נחמן), ועיין דיון בזה ב"פסקי דין רבניים" (ח"י עמוד 199-198, פסק הרב שלמה דיכובסקי). ועיין ב"חוות בנימין" למרן הרב שאול ישראלי (ח"ב סי' סז) המצדד שתוקף הגיור פירושו - הצטרפות לעם ישראל וקבלתנו את הגר להיות חלק מעם ישראל והיות יהודי, כל עוד קיימת קבלה זו. קבלתו על עצמו להיות יהודי כוללת את כל ההתחייבויות הנובעות ממנה, שהרי רק בשל קיום תורה ומצוות היינו ליהודים. אבל אם הוא אומר במפורש, שאיננו רוצה בהתחייוביות הללו, אין זה נקרא קבלה על עצמו להיות יהודי. ועיין גם "אגרות משה" (יורה דעה ח"ג סי' קו) המצדד שאפילו אם קבלת מצוות היא לעיכובא, יתכן שלא צריך קבלת כל המצוות, ואם הוא מקבל על עצמו לעשות מה שהוא רואה שכל היהודים עושים, הרי זו קבלה. ועיין עוד ב"אגרות משה" (אבן העזר ח"ג סי' ג) שמסתפק במקרה שקבל את המצוות בפה - אם אומרים שהיתה הגירות אמיתית ורק אח"כ חזר בו. מכוח כל הנ"ל אי-אפשר לבטל את הגיור של גרים אלה. ועיין "כתבים ופסקים" למרן הרב הרצוג (שו"ת יורה דעה סי' צב, וסי' צג סע' ד) שכתב שהוי ספק גר., כל עוד שהם רוצים באמת להיות יהודים, ורוצים להשתייך לעם ישראל3עיין המאמר הנ"ל של הרב ישראלי. ודבר פשוט הוא שצריך לכל הפחות רצון להתקבל לכלל ישראל ולהיות יהודי, שאם לא כן אין כאן גיור כלל..
לגיור צריכים בית-דין ש"משפט" כתוב בו (יבמות מו ע"ב), ועל כן תקף רק גיור שנעשה בבית-דין כשר, והואיל והראבאיס הקונסרבטיבים והרפורמים הם לרוב מחללי שבת בפרהסיא ואינם שומרים על כל מצוות התורה, ממילא הם פסולים להעיד ולדון. ועוד לרבים מהם דין אפיקורוס עיין "אגרות משה" (אבן העזר ח"ג, סימנים ג וד) ועיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה פד, כד במהדורה הראשונה) ו"כתבים ופסקים" של הרב הראשי לישראל הרב יצחק א' הלוי הרצוג (שו"ת יורה דעה סי' צא סע' ב)., אף על פי שלא היו כנים בבית-דין ולא קיבלו על עצמם באמת לקיים את מצוות התורה2עיין רמב"ם (הל' איסורי ביאה פרק יג הל' טז ויז) שמדבריו משמע, שאין קבלת המצוות לעיכובא וכן משמע מחידושי ריטב"א (יבמות מז ע"ב ד"ה ומודיעים) ומחידושיו לכתובות (יא ע"א ד"ה גמ' אמר רב נחמן), ועיין דיון בזה ב"פסקי דין רבניים" (ח"י עמוד 199-198, פסק הרב שלמה דיכובסקי). ועיין ב"חוות בנימין" למרן הרב שאול ישראלי (ח"ב סי' סז) המצדד שתוקף הגיור פירושו - הצטרפות לעם ישראל וקבלתנו את הגר להיות חלק מעם ישראל והיות יהודי, כל עוד קיימת קבלה זו. קבלתו על עצמו להיות יהודי כוללת את כל ההתחייבויות הנובעות ממנה, שהרי רק בשל קיום תורה ומצוות היינו ליהודים. אבל אם הוא אומר במפורש, שאיננו רוצה בהתחייוביות הללו, אין זה נקרא קבלה על עצמו להיות יהודי. ועיין גם "אגרות משה" (יורה דעה ח"ג סי' קו) המצדד שאפילו אם קבלת מצוות היא לעיכובא, יתכן שלא צריך קבלת כל המצוות, ואם הוא מקבל על עצמו לעשות מה שהוא רואה שכל היהודים עושים, הרי זו קבלה. ועיין עוד ב"אגרות משה" (אבן העזר ח"ג סי' ג) שמסתפק במקרה שקבל את המצוות בפה - אם אומרים שהיתה הגירות אמיתית ורק אח"כ חזר בו. מכוח כל הנ"ל אי-אפשר לבטל את הגיור של גרים אלה. ועיין "כתבים ופסקים" למרן הרב הרצוג (שו"ת יורה דעה סי' צב, וסי' צג סע' ד) שכתב שהוי ספק גר., כל עוד שהם רוצים באמת להיות יהודים, ורוצים להשתייך לעם ישראל3עיין המאמר הנ"ל של הרב ישראלי. ודבר פשוט הוא שצריך לכל הפחות רצון להתקבל לכלל ישראל ולהיות יהודי, שאם לא כן אין כאן גיור כלל..
6
ז׳2. כל זה, כמובן, בדיעבד בלבד, אבל לכתחילה אסור לגייר אנשים שאינם מקבלים על עצמם להשתדל לשמור ולעשות את כל מצוות התורה4עיין שו"ע (יורה דעה סי' רסח סע' ג) שמצריך קבלת מצוות לעיכובא, ועיין "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' קנז) שכתב לפסול הגיור בדיעבד (וצריך עיון מהתשובה הנ"ל שלו), וכן גם כתבו הרבה מגדולי זמננו בחריפות נגד גרים כאלה..
7