שו"ת במראה הבזק חלק תשיעי ט״וB'Mareh HaBazak Volume IX 15
א׳קליפורניה, ארצות הברית
1
ב׳מנחם אב תשע"ב
2
ג׳טו. אכילת בשר במוצאי תשעה באב שנדחה
3
ד׳שאלה: כמה מחברי קהילתי ראו שבפרסומים של בתי כנסת כתבו שאסור לאכול בשר במוצאי תשעה באב שנדחה, וביקשו לברר מה מקור האיסור ומה חומרתו.
4
ה׳תשובה: בשולחן ערוך מבואר: "בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי"1או"ח תקנח, א. ומקור הדברים בטור (שם). וראה באבודרהם (סדר תפלת התעניות): "בז' בו נכנסו גוים להיכל ואכלו ושתו וקרקרו בו שמיני ותשיעי, ולעתות ערב הציתו בו את האש ונשרף עם שקיעת החמה ובעשור לחודש, והיינו דאמר ר' יוחנן (תענית כט, א): אלו הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי, שרובו של היכל בעשירי נשרף, ורבנן אתחלתא דפורענותא עיקר, ואמרינן בירושלמי: ריב"ל ציים תשיעי ועשירי, ר' אבין ציים תשיעי ועשירי, ר' לוי ציים תשיעי וליל עשירי. ולכן היה נוהג הרא"ש שלא לאכול בשר בליל עשירי".. וברמ"א ציין שיש מחמירים להימנע רק עד חצות היום. ולפי זה היה נראה שכאשר תשעה באב נדחה, אין מניעה לאכול בשר במוצאי תשעה באב שכן עבר העשירי. אמנם, הרמ"א2או"ח תקנח, א. פסק שגם אם תשעה באב נדחה משבת ליום ראשון, במוצאי הצום אין לאכול בשר ולשתות יין "מפני אבילות של יום". כלומר, מכיוון שנהגו אבלות באותו יום שצמו בו, נכון להימנע אף במוצאי הצום מאכילת בשר ושתיית יין3מקור פסק הרמ"א הוא בשו"ת מהרי"ל סי' קכה: "שלא לאכול בשר ולשתות יין ליל מוצאי י' באב נראה לי דיש גם כן למנוע כהאי גוונא למי שנוהג שלא לאכול במוצאי ט' באב, דאין זה משום חומרא דר' יוחנן בן זכאי דבו נשרף רובו של היכל, מי שאוכל ביום י' בשר, יש שנמנעין במוצאי ט' באב משום חומרא דתענית ואבילות של יום, ושייך לבין המצרים. וכן המנהג למי שנמנע ג' שבועות – נמנע גם כן מוצאי ט' באב. ומהאי טעמא גם כן נמנע יום י' כשנדחה. וכמה מיני תעניות של תשובה אשכחן דאין לאכול במוצאי תענית בשר ויין, וט' באב וי' באב כחד מנייהו לנוהגין".
המהרי"ל מפרש שהמנהג להימנע מאכילת בשר במוצאי תשעה באב אינו משום שבעשירי נשרף רובו של היכל אלא משום המשך האבילות של התענית, ולכן הוא שייך גם במוצאי תשעה באב שנדחה. הוא מביא לכך שתי הוכחות:
ראשית, אילו הסיבה למנהג הייתה משום שבעשירי נשרף רובו של היכל, אז גם ביום העשירי היה צריך להימנע מאכילת בשר, ולא רק במוצאי תשעה באב, והרי יש שנוהגים להימנע מאכילת בשר רק במוצאי תשעה באב.
שנית, מצאנו בתעניות של תשובה שגם כן אין אוכלים בשר במוצאי התענית. מכאן הוא מסיק שהטעם להימנע מאכילת בשר במוצאי התענית הוא משום שאבלות היום נמשכת אל תוך הלילה, ולכן גם במוצאי תשעה באב שנדחה יש להימנע מאכילת בשר ושתיית יין.
לגבי ההוכחה הראשונה, יש לציין שלמנהג המחבר נמנעים מאכילת בשר כל יום העשירי, ולמנהג הרמ"א עד חצות היום, ולפי זה אין הטעם משום שאבלות היום נמשכת אל הלילה, אלא בהכרח הטעם משום שבעשירי נשרף רובו של היכל, וכפי שמפורש בדברי המחבר. שנית, האבודרהם (הובא לעיל הערה 1) העיד שמשום שבעשירי נשרף רובו של היכל נהג הרא"ש שלא לאכול בשר בליל עשירי, ומזה נראה שאף אם הטעם הוא משום שבעשירי נשרף רובו של היכל, עדיין שייך להימנע מאכילת בשר רק בליל עשירי, משום שדי בכך כדי לציין שהחורבן נמשך אל תוך העשירי.
לגבי ההוכחה השנייה של המהרי"ל, שגם בתעניות של תשובה נמנעים מלאכול בשר במוצאי התענית, יש לעיין מה כוונתו. המהרש"ל (ים של שלמה חולין ה, יא, וגם בשו"ת מהרש"ל סי' צב) הבין שבכל תענית מן הראוי להימנע מאכילת בשר ושתיית יין לפני התענית ובמוצאי התענית, משום שעל ידי כך העינוי גדול יותר. וכמקור לכך ציין המהרש"ל לספר חסידים, אך לא מצאנו כן בספר חסידים שלפנינו (וראה ספר חסידים מהד' מרגליות סי' תריז בהערות מקור חסד אות ה שניסה למצוא רמז לדברי המהרש"ל בספר חסידים). לעומת זאת, בספר דברי תורה (לרב חיים אלעזר שפירא, מהדורא תנינא סי' פב) העיד שמנהגם היה רק בתעניות כמו של ימי השובבי"ם להימנע מאכילת בשר ושתיית יין במוצאי התענית, אך בתעניות של ציבור נהגו לאכול בשר במוצאי התענית. לפי דבריו ניתן לפרש שזו כוונת המהרי"ל באומרו תעניות של תשובה, והיינו תעניות נוספות על התעניות שתקנו חכמים, שבני אדם נוהגים להתענות לשם תשובה. אמנם, המשנה ברורה (סי' תקנח ס"ק ה) כתב שרק במוצאי תשעה באב נוהגים להימנע מאכילת בשר, אך בשאר תעניות אין להחמיר בזה, ומשמע מדבריו שכיום כלל אין נוהגים להימנע מאכילת בשר במוצאי תעניות, אף לא תעניות של תשובה. משום כך נראה שאף הוכחה זו של המהרי"ל אינה מכרעת, ולכן המנהג להימנע מאכילת בשר במוצאי תשעה באב שנדחה לא התקבל על ידי כל הפוסקים, כפי שיובא להלן..
המהרי"ל מפרש שהמנהג להימנע מאכילת בשר במוצאי תשעה באב אינו משום שבעשירי נשרף רובו של היכל אלא משום המשך האבילות של התענית, ולכן הוא שייך גם במוצאי תשעה באב שנדחה. הוא מביא לכך שתי הוכחות:
ראשית, אילו הסיבה למנהג הייתה משום שבעשירי נשרף רובו של היכל, אז גם ביום העשירי היה צריך להימנע מאכילת בשר, ולא רק במוצאי תשעה באב, והרי יש שנוהגים להימנע מאכילת בשר רק במוצאי תשעה באב.
שנית, מצאנו בתעניות של תשובה שגם כן אין אוכלים בשר במוצאי התענית. מכאן הוא מסיק שהטעם להימנע מאכילת בשר במוצאי התענית הוא משום שאבלות היום נמשכת אל תוך הלילה, ולכן גם במוצאי תשעה באב שנדחה יש להימנע מאכילת בשר ושתיית יין.
לגבי ההוכחה הראשונה, יש לציין שלמנהג המחבר נמנעים מאכילת בשר כל יום העשירי, ולמנהג הרמ"א עד חצות היום, ולפי זה אין הטעם משום שאבלות היום נמשכת אל הלילה, אלא בהכרח הטעם משום שבעשירי נשרף רובו של היכל, וכפי שמפורש בדברי המחבר. שנית, האבודרהם (הובא לעיל הערה 1) העיד שמשום שבעשירי נשרף רובו של היכל נהג הרא"ש שלא לאכול בשר בליל עשירי, ומזה נראה שאף אם הטעם הוא משום שבעשירי נשרף רובו של היכל, עדיין שייך להימנע מאכילת בשר רק בליל עשירי, משום שדי בכך כדי לציין שהחורבן נמשך אל תוך העשירי.
לגבי ההוכחה השנייה של המהרי"ל, שגם בתעניות של תשובה נמנעים מלאכול בשר במוצאי התענית, יש לעיין מה כוונתו. המהרש"ל (ים של שלמה חולין ה, יא, וגם בשו"ת מהרש"ל סי' צב) הבין שבכל תענית מן הראוי להימנע מאכילת בשר ושתיית יין לפני התענית ובמוצאי התענית, משום שעל ידי כך העינוי גדול יותר. וכמקור לכך ציין המהרש"ל לספר חסידים, אך לא מצאנו כן בספר חסידים שלפנינו (וראה ספר חסידים מהד' מרגליות סי' תריז בהערות מקור חסד אות ה שניסה למצוא רמז לדברי המהרש"ל בספר חסידים). לעומת זאת, בספר דברי תורה (לרב חיים אלעזר שפירא, מהדורא תנינא סי' פב) העיד שמנהגם היה רק בתעניות כמו של ימי השובבי"ם להימנע מאכילת בשר ושתיית יין במוצאי התענית, אך בתעניות של ציבור נהגו לאכול בשר במוצאי התענית. לפי דבריו ניתן לפרש שזו כוונת המהרי"ל באומרו תעניות של תשובה, והיינו תעניות נוספות על התעניות שתקנו חכמים, שבני אדם נוהגים להתענות לשם תשובה. אמנם, המשנה ברורה (סי' תקנח ס"ק ה) כתב שרק במוצאי תשעה באב נוהגים להימנע מאכילת בשר, אך בשאר תעניות אין להחמיר בזה, ומשמע מדבריו שכיום כלל אין נוהגים להימנע מאכילת בשר במוצאי תעניות, אף לא תעניות של תשובה. משום כך נראה שאף הוכחה זו של המהרי"ל אינה מכרעת, ולכן המנהג להימנע מאכילת בשר במוצאי תשעה באב שנדחה לא התקבל על ידי כל הפוסקים, כפי שיובא להלן..
5
ו׳אולם, מנהג זה לא התקבל על דעתם של כל הפוסקים. החיד"א בברכי יוסף4או"ח סי' תקנח ס"ק ב. מביא שרבי חיים ויטאל נהג לאכול בשר במוצאי תשעה באב שנדחה, ואף הפרי חדש5או"ח סי' תקנח, על דברי הרמ"א: "אין טעם כלל להגה זו לאסור הלילה שלאחר התענית". כתב שאין טעם למנהג זה. גם במוצאי תשעה באב שלא נדחה, אין איסור לאכול בשר ולשתות יין, אלא רק מנהג כשר הוא להימנע מאכילת בשר6שולחן ערוך שם.. מסיבה זו התיר המשנה ברורה7סי' תקנו ס"ק ג, ומקורו בדגול מרבבה (בהגהה על השולחן ערוך שם, א). לשתות יין בהבדלה במוצאי תשעה באב, ובשער הציון8סי' תקנח, ז. הדגיש שאין איסור באכילת בשר ושתיית יין אלא זהו רק מנהג כשר.
6
ז׳לכן, מצד הדין אין איסור באכילת בשר ושתיית יין במוצאי תשעה באב שנדחה, אלא שנהגו בחלק מקהילות ישראל להימנע, ובמקום שיש צורך – ניתן להקל9ראה מגן אברהם (סי' תקנח ס"ק א) שהתיר לאכול בשר בסעודת מצווה אף במוצאי תשעה באב שלא נדחה, וכן פסק המשנה ברורה (שם ס"ק ב). וראה באליה רבה (סי' תקנח ס"ק ב) שכתב שאף יולדת שמתענה בתשעה באב מכל מקום תאכל בשר במוצאי התענית "שלא יכביד עליה התענית, ומכל שכן שנדחה ט' באב ליום א' ומתענה שמותרת בבשר ויין"..
7