שו"ת במראה הבזק חלק חמישי י״אB'Mareh HaBazak Volume V 11

א׳ניו ג'רזי, ארה"ב, מרחשוון, תשס"א

ב׳יא. ברכות על ראיית גאונים בתורה ובמדע

ג׳שאלה:

ד׳אני לומד באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי, ארה"ב. האוניברסיטה שלנו מפורסמת בזכות חתני פרס נובל מרובים השייכים לסגל המרצים. חלקם יהודים וחלקם אינם יהודים. חלק מ"גאונים" אלה הינם יהודים שומרי מצוות. האם אני צריך לברך ש"חלק מחכמתו" או "שנתן חכמתו"? האם יש הבדל בין יהודי שומר מצוות ושאינו שומר מצוות? מה הדין באינו יהודי שנחשב גאון ב"מדעי היהדות"? כשצריך לברך, האם יש לעשות זאת בשם ובמלכות? מה הדין, אם בזמן הראיה לא נאמרה הברכה, האם אפשר לברכה שלא בנוכחות ה"גאון"?

ה׳תשובה:

ו׳1. הרואה חכמי ישראל, אומר "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו"¹ברייתא במס' ברכות (נח ע"א), וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' רכד סעיף ו). בלא הזכרת שם ומלכות²כן פסק "ציץ אליעזר" (חלק יד סי' לז ס"ק ו) וכן משמע מ"כף החיים" (חלק ג סי' רכד סעיף יט). ישנם ב' טעמים עיקריים למה לא להזכיר שם ומלכות בברכה זו:
מפני שאין היום דין "תלמיד חכם" ראוי לברכה זו, וכמו שכתב "ציץ אליעזר" (שם) והביא בשם ספר "יוסף אומץ" (יוזפא), שמחברו חי לפני כארבע מאות שנה, וז"ל: "בסימן ת"נ כותב שהברכה לראיית חכמי ישראל ואומות העולם לא כתב, כי מעטים מאד בזמנינו מי שראוי לקרותו חכם", ומסיים: "אכן מי שרוצה לאומרה בלא שם ומלכות, לא הפסיד". אמנם הרב עובדיה יוסף חלק על טעם זה ופסק ב"יחווה דעת" (חלק ד סי' טז) לומר את הברכה בשם ומלכות.
טעם נוסף מביא "כף החיים" שלגבי נוסח הברכה ישנה פלוגתא, אם לומר "שחלק" כמו נוסח הגמרא שלנו או לומר "שנתן" כמו שפסק רמב"ם (פ"י מהל' ברכות הל' יא), ולכן פסק ב"בן איש חי" (פ' עקב אות יג) לברך על חכמי ישראל בלא שם ומלכות., ורק כאשר הוא רואה חכם מופלג בתורה ובחכמה וביראת ה' ומורה הוראות בישראל³"יחווה דעת" (חלק ד סי' טז)., יברך בשם ומלכות. וגם כאשר הוא רואה הרבה חכמים יחד, אפילו אינם מופלגים, הוא יכול לברך עם אזכרה⁴"כף החיים" (חלק ג סי' רכד סעיף יח) וכן ב"ציץ אליעזר" (חלק ד סי' לז)..

ז׳2. הרואה חכמי אומות העולם, אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם"⁵ברייתא ברכות נח ע"א, וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' רכד סעיף ז)., וגם כאן בלא הזכרת שם ומלכות⁶"כף החיים" מביא שגם בברכה זו ישנה פלוגתא בנוסח הברכה, דבגמרא שלנו כתוב "שנתן מחכמתו לבריותיו"., וגם כאן מדובר דווקא בחכמים גדולים מפורסמים בכל העולם, מופלגים בחכמה ובמחקר, כגון מקבלי פרס נובל⁷כן משמע מ"ציץ אליעזר" בשם ספר "יוסף אומץ" שמובא בהערה 2..

ח׳3. גם הרואה יהודי חכם ומפורסם במחקריו המדעיים, יאמר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם"⁸באחרונים הובאו הסברים שונים להבדל בנוסח הברכה בין חכמי ישראל לאומות העולם, מדוע כאן הנוסח "נתן" וכאן "חלק": ב"בית יוסף" (טור או"ח סי' רכד סעיף ו) מפרש שהשינוי בנוסח הוא בשל הסגולה המיוחדת המיוחסת לנפשות ישראל, שהן כחלק א-לוה ממעל, ועיין שם הסברו בשם "אבודרהם".
ועיין עוד בב"ח (שם) שכתב בעקבות מדרש רבה (שמות פ' מא, ג), שאע"פ שחכמי האומות קיבלו ז' חכמות, רק לישראל חלק בתורה ובסודותיה. ועוד עיין בט"ז (שם ס"ק א) המסביר זאת ע"פ כללים משפטיים הלקוחים משו"ע חושן משפט.
מכל הפירושים משמע שוודאי ישראל לא גרע מגוי לעניין ברכה זו, ולכן פשוט שגם על ראיית החכם היהודי יכול לומר נוסח ש"נתן"..

ט׳4. הרואה גוי חכם ומפורסם במחקר מדעי קודש, אינו מברך עליו⁹כך מדייק "בית יוסף" (טור או"ח סי' רכד סע' ו-ז) מסמ"ק שכתב "הרואה חכמי אומות העולם, שחכמים בחכמת העולם, מברך שנתן מחכמתו לבשר ודם", והסביר שכתב כן לאפוקי היכא שאינם חכמים אלא בדת, שאין מברך עליהם. ואף שה"משנה ברורה" (סי' רכד ס"ק י), מדייק דווקא לאפוקי חכמים בדתם, נראה שאין לחלק בין דתם לדתנו לעניין זה..

י׳5. אם לא בירך כשראה, אם משום שלא ידע שלפניו חכם מפורסם ואם משום שלא ידע שיש לברך, יברך כאשר יראנו פעם נוספת¹⁰כתב מרן בשו"ע (אורח החיים סי' רכז סעיף ג): "היה יושב בבית הכסא ושמע קול רעם או ראה ברד, אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור - יצא, ואם לא - לא יצא", וכתב על זה "משנה ברורה" (שם ס"ק יב) "ואם עבר יותר מכדי דיבור מעת שראה הברק או שמע הרעם, שוב לא יברך על רעם וברק זה". ואף שמשמע מהט"ז (שם), שאם אפשר לו, יכול לברך אפילו אחר כך, מביא ה"משנה ברורה" ב"שער הציון" (ס"ק יז) הרבה אחרונים שחולקים על הט"ז, ולכן פסק שם ספק ברכות להקל. ומסתבר כדעתם, שהרי זו כן ברכת הרואים, ואם כן יש לברכה דווקא בזמן הראיה..