שו"ת במראה הבזק חלק חמישי י״טB'Mareh HaBazak Volume V 19

א׳ אוקלנד, ניו זילנד, שבט תשס"א

ב׳יט. אי שמירת כבודו של מי שנשא לא יהודיה וכח "תקנת הקהל" בנושא

ג׳שאלה:

ד׳בקהילתנו תקנת הקהל האוסרת להעלות לתורה או להתפלל כשליח ציבור מי שנשא אשה לא יהודייה. אחד מן המתפללים הקבועים שנשא אשה לא יהודייה בא לפני שבוע וביקש לעלות לתורה ולעבור לפני התורה בגלל יום הזיכרון לאביו, האם חיוב ה"יור צייט" דוחה את תקנת הקהל?

ה׳מה הדין אם כבר קראו לו, האם מותר לביישו ולהורידו? מה קורה כאשר איסור הלבנת פנים מתנגש עם תקנת הקהל?

ו׳תשובה:

ז׳נישואי תערובת הן עבירה חמורה ביותר, גם במימד הפרטי וגם במימד הציבורי¹רמב"ם הל' איסורי ביאה (פ"יב הלו-ח, שו"ע אבן העזר (סי' טז סעיפים א-ב)., ועל כן יש להשתדל ביותר למנוע מתן לגיטימאציה מכל סוג של "נישואים" כאלה. במסגרת השתדלות זו, נכון וראוי למנוע מתן כיבודים שונים לאדם כזה, כגון עלייה לתורה²עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשו ז,ח; ח"ב תשו' ט; ח"ד תשו' יט, כה), ובמאמרו של הרב יוסף כרמל בענין, בתוך "שרידים", בטאון רבני אירופה, גליון יח, אדר תשנ"ט..

ח׳במקרה דנן הדבר מקבל משמעות הלכית חזקה יותר, מכיוון שזו תקנת הקהל, ובוודאי שמותר וראוי לקהל לתקן תקנות לגדור פרצות הדת³תקנה דומה למקרה שלנו, אנו מוצאים בתקנת חז"ל שכהן הנושא נשים בעבירה פסול לעבודה עד שיגרש או שיידור הנאה מהן ברבים (משנה בכורות מה י"ב) , ועיין גם ברמב"ן (קונטרס משפט החרם) ועוד מקורות רבים בעניין סמכות הציבור לתקן תקנות..

ט׳מעיקר הדין אין איסור, ולעתים - אם הדבר יגרום לתועלת - אף מצוה הוא לבייש ברבים אדם הנשוי לגויה, מאחר שזו עבירה שנחשבת בציבור כחמורה⁴נקרא רשע ואינו בכלל עמיתך, ולכן מותר לביישו. עיין בשו"ע חושן משפט (סי' לד סע' כד), וכן ב"חפץ חיים" (הל' לשון הרע כלל ח סע' ז' והערות יד וטו), עיין היטב. וכן הוא עובר אותה בפרהסיא. אך על הרב לשקול בזהירות רבה - על סמך היכרותו את הנוגע בדבר ואת הקהילה - אם צעד כזה יגרום לקירוב או לריחוק, ושלא יצא שכרו בהפסדו⁵עיין בתשובה בעניין יהודיה הנשואה לגוי, שם אסרנו לאפשר לה לטבול לנידתה, כדי שלא תיווצר בציבור תחושה שדבר זה לגיטימי ,שו"ת "במראה הבזק" (ח"ד תשו' פג)..

י׳על כן יש לשקול היטב אם לתת לאדם זה לעבור לפני העמוד ביארצייט, אף להורידו משם כשכבר עבר. ועדיף מזה להשתדל למנוע גישתו לעמוד, אם על ידי שיכנוע להסתפק באמירת קדיש בלבד ואם על-ידי הפניית אדם אחר לעמוד קודם שיגש זה.