שו"ת במראה הבזק חלק חמישי ב׳B'Mareh HaBazak Volume V 2

א׳קנזס, ארה"ב, אלול תש"ס

ב׳ב. סדרי תפילה בציבור כשאין עשרה בזמן שמונה עשרה של לחש

ג׳שאלה:

ד׳בקהילתנו הקטנה נוצר לעיתים מצב בו אנו מתחילים שמונה עשרה של לחש בלא מנין. בינתיים מגיעים האנשים המשלימים את המניין, האם אחד המאחרים יכול עכשיו להתפלל כחזן ולומר את חזרת הש"ץ בקול רם במקום להתפלל ביחיד שמונה עשרה בלחש?

ה׳האם אחד מאלו שכבר התפללו בלחש יכול להיות שליח ציבור ולומר את חזרת הש"ץ, מה עם אמירת קדושה מקרה הראשון?

ו׳תשובה:

ז׳1. ישנה מחלוקת בסיסית בין מרן בעל השו"ע¹שו"ע (אורח חיים סי' סט ס"א). לרדב"ז²סי' רמא חלק ד., אם עשרה שהתפללו ביחידות ולא שמעו קדושה, יכולים לעשות חזרת הש"ץ³אמנם בשו"ע מדובר על "פורס על שמע" ולא על חזרת הש"ץ, אך אחרונים השוו זה לזה, עיין שו"ת "הר צבי" (ח' או"ח סי' נא) שו"ת "משנה הלכות" (ח"ד סי' ז) וס' "אשי ישראל" (פ' לד סע' ט והערה כז). ועיין בשו"ת "שבט הלוי" (ח"ג סי' ט) שאומנם חילק בין יורד לפני התיבה (של פריסת שמע) לבין חזרת הש"ץ, אך הפנה בסוף התשובה לס' "אשל אברהם" (בוטשאטש או"ח סי' סט ד"ה עמג"א ס"קד) שם איתא שאומנם אין חובה להשלים את חזרת התפילה אחר ברכת הא-ל הקדוש, אך מותר להשלים כולה , ואפילו מצווה איכא, כדי לשמוע סיומי הברכות ולענות ה"אמנים" (והוא חולק בזה על ס' "התהילה לדוד" המחייב בכהאי גוונא לחזור על כל התפילה, עי"ש). כאשר הם מצטרפים יחדיו. דעת השו"ע שיכולים ודעת הרדב"ז שאינם יכולים. להלכה נראה שלא יעשו חזרת הש"ץ במקרה זה⁴"משנה ברורה" (שם סק"א ) הביא את סברת רדב"ז, שכיוון שהעשרה התפללו ביחידות, "פרחה" מהם חובת קדושה, ואף על פי שאחר- כך חזרו והתחברו, אינם יכולים לחזור ולומר קדושה, ואם חזרו והתפללו, הוי ברכה לבטלה. וכתב "משנה ברורה" (שם) שגם "מגן אברהם" וגם "מגן גיבורים" ו"חיי האדם" הביאו דברי רדב"ז להלכה, ואלו בשו"ת הרמ"ע ובס' "דרך החיים" פסקו כשו"ע. אלא בעל שבעל "חתם סופר" כתב שעמא דבר כרדב"ז, שאין חוזרים ומתפללים . וב"ביאור הלכה" שם ( ד"ה אומר אבות וכו' ) פוסק במפורש כרדב"ז מכח דברי "חתם סופר" הנ"ל. בנוסף לכך יש גם עניין ציבורי וחינוכי שלא לחזק את התופעה של אי הגעה בזמן לתפילה (סברת הרב נ"א רבינוביץ )..

ח׳2. גם רדב"ז מודה, שאם אחד לא התפלל עדיין ותשעה התפללו תפילה בלחש, יכול אותו האחד להתפלל בקול רם וכולם יאמרו קדושה⁵"משנה ברורה" (שם סק"א), בתנאי שאותו העשירי לא יתפלל בלחש לפני האמירה בקול רם, כי אז לא שייך לומר שפרחה חובת תפילה מהם, כי בשביל עצמו אומר התפילה.. ומדין "כל ישראל ערבים זה לזה" מותר גם לאחד מבין אלה שכבר התפללו לרדת לפני התיבה ולומר חזרת הש"ץ⁶"משנה ברורה" (שם)..

ט׳3. מתוך כל זה יוצא, שאם תשעה התפללו תפילה בלחש ואח"כ בא עשירי, והם רוצים לעשות חזרת הש"ץ, כי אז דין חזרת הש"ץ ממש אין כאן, כי לא היו עשרה אנשים בזמן התפילה בלחש של רוב מנין (ששה ומעלה)⁷בשו"ת "שבט הלוי" (שם) כתב, שחיוב חזרת הש"ץ חל רק כאשר קיימת נוכחות של עשרה אנשים בבית-הכנסת בזמן התפילה בלחש אפילו אם ארבעה מהם כבר התפללו, כי רק זה מוגדר כתפילת ציבור. ולכן מובנים דברי "הר צבי" (הובא לעיל הערה 3), שאם העשירי כבר התפלל – אי-אפשר לעשות חזרת הש"ץ, כי דין חזרת הש"ץ ממש אין כאן בכל מקרה (גם אם לא התפלל), שהרי לא היו עשרה בעת התפילה בלחש, ודין יורד לפני התיבה שייך רק אם יש אחד שעדיין לא התפלל כלל – שאז חוזרים עבורו., אבל יש כאן דין יורד לפני התיבה (כפורס על שמע) ובזה, אם העשירי כבר התפלל – פרחה מהם חובת הקדושה, ואם לאו – אפשר לעשות קדושה עבורו, ואף ניתן להשלים את כל התפילה בקול, ואפילו אחד מאלה שכבר התפללו.