שו"ת במראה הבזק חלק שביעי י״דB'Mareh HaBazak Volume VII 14
א׳טורינו, איטליה, מרחשוון תשס"ז
1
ב׳יד. עריכת קונצרט בבית כנסת ישן שאינו בשימוש
2
ג׳שאלה: האם מותר לערוך קונצרטים בבית כנסת שכבר אין מתפללים בו כי אם פעם בשנה בלבד, או שמא ראוי להימנע מכך, כהוראת ה"שרידי אש" (ב סי' יב), היות שעדיין הוא מוחזק כבית כנסת ושם בית כנסת עליו?
3
ד׳תשובה: אין להשתמש בבית הכנסת לשימושי חולין למיניהם, כמבואר בשו"ע: "בתי כנסיות ובתי מדרשות – אין נוהגין בהם קלות ראש כגון: שחוק והתול ושיחה בטילה, ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם"1שו"ע (או"ח סי' קנא סע' א)..
4
ה׳בעריכת קונצרטים בבית הכנסת ייתכן שיש אף חומרה יתרה, כדברי ה"חתם סופר"2שו"ת "חתם סופר" (ה השמטות, סי' קצב; וכן בחלק ו ליקוטים, סי' פד): "לנגן בבה"כ בכינור ועוגב לפענ"ד הוא מנוע מפרק 'על נהרות בבל' כי בודאי לשורר בפני הכשדים חשובים לבד היה די באומרם 'איך נשיר שיר ה'' לפני בני נכר... וזהו שאמר 'שם ישבנו' – בהשקט ואפ"ה 'גם בכינו בזכרינו את ציון' – כי אפילו אם הותר לשמחת חתן וכלה לשמח לב עגומי הגלות, אבל במקדש מעט אין נכון להראות שמחה לפניהם כעין שמחת ציון, כי אין שמחה ואין שחוק לפניו". .
5
ו׳לדברים אלה יש להוסיף גם את דברי ה"שרידי אש" שצוינו בשאלה3שם ב סי' יב, במהדורת "בני תורה" או"ח סי' יז. ה"שרידי אש" החמיר מאוד בעניין זה, וכתב: "אסור בכל אופן, ועל הרב למסור את נפשו על זה... ואפילו תקופח פרנסתו"., שאוסר קיום קונצרטים של חול בבית הכנסת אפילו ב"שעת הדחק" הגדולה של ימי שלטון הנאצים ימ"ש וגזרותיהם, אף שראה בעידוד היהודים בתקופה זו צורך מצווה, כמו שכתב שם.
6
ז׳מטעמים אלה כתבנו4שו"ת "במראה הבזק" (ה תשובה יד).
גם לגבי "קונצרטים דתיים" כתב ה"שרידי אש" שאין רוח חכמים נוחה מכך, אלא שבזה כתב שיש מקום להתיר במקום מחלוקת, ובסוף התשובה סייג עוד ש"כל ההיתר רק בזה"ז (ימי גזירות הנאצים)... ואי"ה כאשר ירחיב ה' את גבולנו אז נשוב בעז"ה להיות זהירים בקדושת ביהכנ"ס בכל החומר". כמו כן הוא מדגיש שגם במצב זה יש להקפיד ש"לא יבואו אנשים ונשים בתערובת". שאין לערוך קונצרטים בבית הכנסת, מלבד במקרים מיוחדים שהוזכרו שם (קירוב רחוקים, מניעת מחלוקת וניצול ההזדמנות גם לאמירת דברי תורה לפני קיום הקונצרט – כל התנאים האלה כאחד).
גם לגבי "קונצרטים דתיים" כתב ה"שרידי אש" שאין רוח חכמים נוחה מכך, אלא שבזה כתב שיש מקום להתיר במקום מחלוקת, ובסוף התשובה סייג עוד ש"כל ההיתר רק בזה"ז (ימי גזירות הנאצים)... ואי"ה כאשר ירחיב ה' את גבולנו אז נשוב בעז"ה להיות זהירים בקדושת ביהכנ"ס בכל החומר". כמו כן הוא מדגיש שגם במצב זה יש להקפיד ש"לא יבואו אנשים ונשים בתערובת". שאין לערוך קונצרטים בבית הכנסת, מלבד במקרים מיוחדים שהוזכרו שם (קירוב רחוקים, מניעת מחלוקת וניצול ההזדמנות גם לאמירת דברי תורה לפני קיום הקונצרט – כל התנאים האלה כאחד).
7
ח׳קדושת בית כנסת אינה פוקעת כתוצאה מאי שימוש בו, אלא רק כתוצאה מחורבנו, בצירוף תנאי שנעשה מראש שהקדושה תפקע כשיחרב (וגם זה רק לשימושים שאינם מגונים)5שו"ע (שם סעיף יא), ועיי"ש בשו"ע ובנושאי כליו אם תנאי מועיל גם בארץ ישראל או רק בחו"ל, ואם יש לומר שבכל מקום בחו"ל מסתמא נעשה על תנאי, או שרק בבבל נאמר שמסתמא נעשו בתי הכנסת על תנאי, וכן אם ישנם דברים שלגביהם מועיל תנאי אף בבניינו ולא רק בחורבנו, או שלשום דבר אין מועיל תנאי בבניינו., או על-ידי מכירת בית הכנסת באופן ובמגבלות המפורטים בהלכה6שו"ע (שם סי' קנג).. מהאמור עולה שגם אם אין מתפללים בבית הכנסת כלל – אין בכך כדי להתיר עריכת קונצרטים בבית הכנסת, וקל וחומר אם גם מתפללים בו לעתים (אף אם מדובר רק בפעם בשנה).
8
ט׳ההקשר היחיד שבו יש משמעות לעובדה שאין מתפללים בבית הכנסת הוא ההקשר הנ"ל של מכירת בית כנסת, והוא שבבית כנסת שאין מתפללים בו לא קיימת המגבלה של "בית כנסת של כרכים" שאי אפשר למכרו7"מגן אברהם" (סי' קנג ס"ק יב) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק לג, בשם שו"ת המבי"ט ג סי' קמג).. אם אכן מעוניינים להפקיע את קדושת בית הכנסת על-ידי מכירתו – יש מקום לומר שאם מתפללים בבית הכנסת רק פעם בשנה דינו כבית כנסת שאין מתפללים בו8מסתבר שטעמו של המבי"ט הוא שכשאין מתפללים בבית הכנסת – גם אם הוא בית כנסת של כרכים ש"עשאוהו אדעתא דכולי עלמא" אין תועלת לכולי עלמא בהשארתו על כנו, שהרי גם אם יקלעו לעיר זו לא יוכלו להתפלל בבית הכנסת מהעדר מניין קבוע וכו'. ואף שיש מעלה לתפילה בבית הכנסת גם ביחידות, וגם ייתכן שיבואו מניין של אורחים, נראה שעיקר הצורך של כולי עלמא בבית הכנסת, שמחמתו אי אפשר למכרו, הוא היכולת להצטרף למניינים הקבועים בו – שזה דבר שכיח, מה שאין כן יצירת מניינים של אורחים, וזה גם עיקר שימושו של בית כנסת – מה שאין כן תפילה ביחידות. לפי זה יש לומר שקיום מניין פעם בשנה אינו נחשב לדבר שיש בו תועלת לכולי עלמא. .
9