שו"ת במראה הבזק חלק שביעי ד׳B'Mareh HaBazak Volume VII 4
א׳טורינו, איטליה, תמוז תשס"ח
1
ב׳ד. העלאת כהן שאינו צם לתורה, בתענית ציבור
2
ג׳שאלה: בי"ז בתמוז במנחה היה מניין מצומצם בבית הכנסת, נכחו עשרה אנשים בדיוק, בינהם שישה צמים. אחד האנשים שלא צמו היה כהן, ובתור עשירי למניין לא יכול היה לצאת מבית הכנסת. את מי היינו צריכים להעלות לתורה ראשון? שנזכה ונראה כולנו בשמחת ירושלים הבנויה במהרה.
3
ד׳תשובה: יעלה ישראל הצם, כראשון1יש פוסקים שסוברים שמדינא גם מי שאינו צם יכול לעלות לתורה בתענית ציבור (ב"ח או"ח סי' תקסו, "מגן אברהם" שם ס"ק ח), אבל כיוון שיש פוסקים החולקים (ט"ז שם ס"ק ז, "כף החיים" שם ס"ק מג), ומדובר בספק ברכה לבטלה – אין להעלות את מי שלא צם., וטוב 2ב"יביע אומר" (ו או"ח סי' כג אות ג) הביא בשם מהר"ש קלוגר (לגבי מקרה אחר): "ואומר הש"ץ: אע"פ שיש כאן כהן, ישראל במקום כהן יעמוד". שיאמר הגבאי "אף-על-פי שיש כאן כהן".3גם אם לא יאמר הגבאי, יש מקום לומר שאין בעיה של "פגם" (שיאמרו על הכהן שהוא פסול). לכן אע"פ שבשו"ע (סי' תקסו סע' ו) פסק: "ואם הכהן אינו מתענה, יצא הכהן מבית הכנסת", בנדון דידן כיוון שידוע בוודאות שבאותו מניין יש אנשים שאינם צמים, וכמו שמובא ב"בית יוסף" (או"ח סי' קלה) וב"משנה ברורה" (סי' תקסו ס"ק כא) לגבי תעניות בה"ב.
4