שו"ת במראה הבזק חלק שביעי נ״בB'Mareh HaBazak Volume VII 52
א׳ישראל, אדר תשס"ט
1
ב׳נב. קריאת מגילה לנשים ע"י נשים
2
ג׳שאלה: רבות מן הנשים ביישובנו מטופלות ב"ה בילדים קטנים. אין להן יכולת לבוא לשמוע מגילה עם כלל הציבור. פנו אלי כרב הקהילה והציעו לקיים בשעה מאוחרת יותר קריאת מגילה לנשים. בקריאה זו ישתתפו אך ורק נשים, והן גם תקראנה במגילה. האם יש בעיה הלכתית בכך?
3
ד׳תשובה:
4
ה׳א. אשה חייבת במקרא מגילה, "שאף הן היו באותו הנס"1שו"ע (או"ח סי' תרפט סע' א).. השיטה העיקרית בהלכה היא שאשה יכולה להוציא ידי חובה אשה אחרת בקריאת מגילה2שו"ע (או"ח סי' תרפט סע' ב). לדעת המחבר אשה יכולה גם להוציא גבר בקריאת מגילה. מאידך גיסא, ה"מגן אברהם" הביא מקור קבלי שעל-פיו "אשה לא תקרא לעצמה". ה"קרבן נתנאל", שהובא ב"שער הציון", קבע שאשה אינה מוציא ידי חובה ציבור של נשים. אכן, אין חובה לחשוש לדברי קבלה כאשר אין להם בסיס בפוסקים, וכן דברי ה"קרבן נתנאל" אינם הפירוש העיקרי בדברי התוספות שאותם הביא כמקור לשיטתו. כך מפורש בתוס' רא"ש שלא כדברי "הקרבן נתנאל" בתוס'. לכן פסק הגרש"ז אויערבאך שלא כשער הציון הנ"ל..
5
ו׳ב. הקריאה הציבורית הכוללת את כל הציבור עדיפה על פני כל קריאה אחרת, ו"ברוב עם הדרת מלך"3הכלל ש"מבטלים תלמוד תורה מפני מקרא מגילה" (שו"ע או"ח סי' תרפז סע' ב), משמעו שעדיף לבטל תורה בשביל לקרוא עם הציבור כולו, וה"משנה ברורה" (שם ס"ק ז) פסק: "ואפילו היתה ת"ת של חבורה גדולה של ק' אנשים שלומדים באיזה בית, אפ"ה צריך לבטל ולילך לקרותה בצבור, משום ברב עם הדרת מלך". היינו, גם השיקול המשמעותי ביותר בעולמה של תורה – תלמוד תורה – נדחה מפני הרעיון של הקריאה הציבורית הכללית. . מבטה של תורה הוא שהציבור הוא ציבור אחד, הכולל גברים נשים וטף, כל אחד במקומו4על-פי ההלכה, בתפילה הציבורית הגברים נוטלים את התפקיד הפעיל. אנו מקבלים את המסגרת ההלכתית גם במצבים שבהם איננו מבינים את טעמה עד תום. ייתכן שהעיקרון הברור של הפרדה מוחלטת בתפילה – עיקרון המוסכם על כל הפוסקים, יסודו בענייני צניעות. יש מקום להזכיר את דברי הרב קוק במידות הראי"ה, במידה "צניעות": "מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהם טובים מצד עצמם". הוא נותן לכך דוגמה: רמת הקשר החברי שלנו עם גברים ונשים שונה, למרות שראוי היה להביע אהבה ואחווה זהים לגברים ולנשים כאחד, "אבל מפני יקרת ערך הצניעות, נדחית מדת דרך ארץ ממקומה... מי שמכיר את התכלית יבין את יקר ערך ההגבלה, ויקבל אותה באהבה". בדברים שבקדושה, הזהירות מפני פגיעה בערך הצניעות היא רבה עוד יותר. ראה שו"ע (או"ח סי' עה סע' א). .
6
ז׳ג. רצון לקיום מצוות תוך מעורבות אישית הוא ראוי ונכון. בהקשרים רבים נשים אינן יכולות לקיים מצוות שונות באופן אישי5באופן כללי, אין ליצור ציבוריות נשים נפרדת לתפילה וכד'. עיקרון זה מוסכם על כל הפוסקים בדורנו. דעות האוסרים והמתירים קריאת נשים סובבות סביב השאלה אם ניתן לראות במסגרת זו עשייה לשם שמים, או שיש לראותה כניסיון לחיקוי של תפיסות עולם הזרות לעולמה של תורה. יש החוששים מהמדרון החלקלק – לאן נגיע. לעומת זאת, גם איסור המותר יכול להוות מדרון חלקלק, שעלול להרחיק במקום להוות גדר וסייג. , כיוון שאפשרות זו פוגעת בעקרונות הלכתיים אחרים.
7
ח׳ד. קריאת מגילה שאינה באה כחלופה לקריאה הציבורית, אלא נועדה עבור נשים שלא יכלו להשתתף בה, מהווה הזדמנות לממש רצון ראוי זה, והיא תואמת את ההלכה ואת עקרונותיה.
8
ט׳ה. בקהילה שבה המגמה היא התחזקות ציבור הנשים בעבודת ה' יש לראות בבקשה מסוג זה אפיק חיובי נוסף לפעילות חיובית. כל רב קהילה צריך לבחון את המגמה והתוצאה של בקשה מסוג זה, והחכם עיניו בראשו.
9
י׳ו. נשים מעדות המזרח הקוראות מגילה תברכנה לפני הקריאה "על מקרא מגילה", ואשכנזיות תברכנה "לשמוע מקרא מגילה"6שו"ע (או"ח שם סע' ב ברמ"א)..
10