שו"ת במראה הבזק חלק שביעי פ״הB'Mareh HaBazak Volume VII 85

א׳ניו יורק, ארה"ב, תמוז תשס"ו

ב׳פה. ביקור בתערוכת "Bodies"

ג׳שאלה: בניו יורק מוצגת עכשיו תערוכה פופולארית בשם "Bodies". בתערוכה זו מוצגות גופות משומרות (מסין. סביר להניח שהן גופות של גויים), שהזריקו להן חומר לטקס ששומר עליהם מריקבון. ישנו גם חדר שבו שמורים עוברים. האם יש בעיה הלכתית בהצגת התערוכה ובביקור בה? האם לכהן מותר לבקר בה? האם לסטודנטים בבית ספר לרפואה מותר לבקר בתערוכה, לצורך לימודי?

ד׳תשובה:

ה׳א. נחלקו הפוסקים אם יש חיוב לקבור מתי גויים¹רמב"ן (דברים כא, כב) ו"העמק דבר" (שם), שו"ת "יביע אומר" (ג יו"ד כב אות כ).. מחלוקתם אינה אלא בארץ ישראל, אבל בחו''ל לכולי עלמא אין חיוב²עיינו בהערה 1. "בית יצחק" (או"ח סי' טו).. על כל פנים יש לטפל בגופה בדרך אחרת³עיינו לקמן בהערה 8..

ו׳ב. נחלקו הפוסקים אם יש איסור להנות ממת גוי⁴ראה שו"ע (יו"ד סי' שמט סע' א), שפסק כדברי הרשב"א בתשובה, שמתי גויים אסורים בהנאה. ביאור הגר"א (שם) וב"משנה למלך" (אבל פרק יד הל' כא). חלקו על דבריו מכוח דברי הירושלמי (שבת פ"י ה"ה), העוסק בדין הוצאה. וניתן לדייק מדבריו שמותר להנות ממת עכו"ם, וממה שמצינו שדוד הביא מאה עורלות פלשתים לשאול. עיין בחידושי "חתם סופר" (שבת צג ע"ב), המעלה אפשרות שהבבלי חולק בזה על הירושלמי. ובדברי ה"שאילת יעב"ץ" (א סי' מא) שדחה את הראיה מעורלות הפלשתים. ועיין עוד בשו"ת "עטרת פז" (א חו"מ סי' ז), ובדברי הפוסקים המצוינים בדבריו. .

ז׳ג. גם למי שסובר שיש איסור הנאה ממת גוי – ההסתכלות על גופתו איננה כלולה באיסור זה⁵"חזון איש" (יו"ד סי' רח ס"ק ז), "ציץ אליעזר" (ד סי' יד), ו"משפטי עוזיאל" (א יו"ד סי' כח אות ה; סי' כט אות ג). .

ח׳ד. נחלקו הראשונים אם יש איסור של "בל תלין" במת גוי. לרש''י⁶רש"י (דברים כא, כג): "כי קללת אלהים תלוי – זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו, וישראל הם בניו. משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה, אחד נעשה מלך ואחד נתפס ללסטיות ונתלה. כל הרואה אותו אומר המלך תלוי. כל קללה שבמקרא לשון הקל וזלזול, כמו (מלכים א' ב, ח) 'והוא קללני קללה נמרצת'". ומקור דבריו בגמרא (סנהדרין מו ע"ב) ועיין שם בדברי המהרש"א. לנו לא ברור מה המקור לשיטת רש"י (לאורך כל הדרך) שהכריחו להעמיד את דברי הגמרא הנ"ל דווקא בישראל – הלא כל אדם נברא בצלם, וכדברי המשנה באבות "חביב אדם שנברא בצלם". אין איסור, ולרמב"ן יש איסור⁷ז"ל הרמב"ן (שם כא, כב): "ורבותינו (סנהדרין מו ע"א) דרשו כן בכל המלין את מתו שלא לכבודו. מה עץ שהוא נוול אף כל שהוא נוול. והנה לדעתם, 'כי קללת אלהים תלוי' לומר אע"פ שזה ראוי לנוולו לגודל חטאו – לא תעשה כן, כי קללת אלהים תלוי. ועל המשל של שני אחין יהיה כל המלין בטעם הזה. וכן הקללה שהזכיר רבי אברהם ממנה, יהיה בכל בית אשר יהיה שם מת, ועל כן יטמא כל הבא אל האהל וכל אשר באהל (במדבר יט, יד): 'ולא תטמא את אדמתך' על דעת רבותינו איננו טעם בלבד, בעבור שלא תטמא את אדמתך, שא"כ יהיה מותר בחוצה לארץ, אבל הוא לאו שני. והנה המלין התלוי, או אפילו המת בארץ עובר בשני לאוין ועשה, ובחוצה לארץ בעשה ולא תעשה אחד, שהוא למד מן התלוי, כאשר פירשתי. ומן הלאו הזה קבר יהושע מלכי כנען ביומן, אע"פ שאין בתלייתן הקללה שהזכירו רבותינו במגדף ועובד ע"ז, אבל היה בהם משום טומאת הארץ, או שחשש לקללת אלהים מן המשל של שני האחים, כאשר פירשתי".
יש להעיר שלפי דברי הפוסקים הסוברים שאין חיוב לקבור מתי גויים בחו"ל, עניינו של איסור "בל תלין" הינו שלא להשאיר את הגופה להתנוול לעין כל, אלא יש חיוב להעלים את הגופה בשריפה וכדומה, ולא דווקא בקבורה בקרקע. ⁸ראה ב"מנחת חינוך" (מצוה תקלז). "קומץ המנחה" ציין למחלוקת הנ"ל, וכן כתב המהרש"א (סנהדרין מו ע"ב), וכן כתב ב"דברי סופרים" (סי' שנז סע' א). וכן כתב ב"עיניים למשפט השלם" (סנהדרין מו ע"ב). יש להעיר על דברי ה"משפטי עוזיאל" (יו"ד סי' כח אות ד), הכותב שאם נאמר שיש איסור ניתוח מתי ישראל משום ניוול המת, ואיסור ניוול המת נלמד מדין בל תלין, אין חילוק בין ישראל ועכו"ם, ששניהם מקרא אחד דרשו. דבריו הולמים את דברי הרמב"ן, אך לפי הנ"ל רש"י חולק. ועיין ב"שאילת יעב"ץ" (א סימן מא) שגם נקט בפשטות שאיסור הלנת המת שייך אף במתי עכו"ם. וכן נקט שו"ת "שואל ומשיב" (מהדו"ק ב סי' קנא). .

ט׳ה. מותר לסטודנט לרפואה לנתח גופות של גויים לצורך המקצוע⁹ראה "חזון איש" הנ"ל ו"ציץ אליעזר" הנ"ל., כמקובל באומות העולם. עליו להיזהר שלא לנוול את הגופה, אלא להשתמש בה לצורך לימוד בלבד¹⁰מאחר שיש מחלוקת ראשונים בדבר ניוולו של מת גוי, פשוט שאסור לאדם להיכנס לספק איסור תורה ללא צורך..

י׳ו. כיוון שיש האוסרים ניוולו של מת נוכרי, יש איסור בארגון תערוכה של גופות, אף של גויים¹¹כנ"ל בהערה הקודמת.. יש להימנע מביקור בתערוכה כזו לשם סקרנות או בילוי¹²זה לשון הגמרא (סנהדרין מו ע"ב): "אומר רבי מאיר: משלו משל למה הדבר דומה – לשני אחים תאומים בעיר אחת, אחד מינוהו מלך ואחד יצא לליסטיות. צוה המלך ותלאוהו. כל הרואה אותו אומר: המלך תלוי! צוה המלך והורידוהו". ונראה שכוונת המשל היא שהגוף הנו משכן הנפש האלוקית, המחיה את האדם, ומי שמבזה את הגוף בעצם מבזה את העניין האלוקי שבו. ויש ללמוד ממשל חז"ל שגם ההסתכלות על גופו של מת המתנוול יש בה נדנוד עברה, משום שבכך מתבזה המלך עוד יותר. ואם אף אחד לא יסתכל בפני התלוי לא יהיה בזיון למלך כל-כך, ועל כגון זה נאמר: "כל שלא חס על כבוד קונו – ראוי לו שלא בא לעולם" (חגיגה יא ע"ב). ואם אין ראיה לדבר, זכר יש לדבר במה שמצינו שהשומע ברכת ה' צריך אף הוא לקרוע את בגדיו. .

י״אז. מעיקר הדין מותר לבקר בתערוכה לצורך לימודי רפואה¹³כמו שמותר לנתח מתי גויים לצורך לימוד חוכמת הרפואה, או משום שסומכים על שיטת רש"י, שאין איסור בל תלין במתי גויים, או משום שלימוד הרפואה על-ידי ניתוח אינו נחשב לניוול הגופה, מאחר שהוא לצורך גדול ויקר של הצלת אחרים ממחלה., במיוחד אם יערך סיור מיוחד רק לסטודנטים לרפואה¹⁴עיין בדברי ה"סנהדרי קטנה" (סנהדרין מו ע"ב)..

י״בח. לעולם יתרחק אדם מישראל מן הכיעור ומן הדומה לו¹⁵יש לקחת בחשבון שאם יראו גויים או יהודים שיהודי ירא שמים נכנס לתערוכה זו – יראו בזה מתן לגיטימציה לתערוכה. על כן יש לשקול לגופו של עניין אם ישנה תועלת אמיתית בביקור בתערוכה..