שו"ת במראה הבזק חלק שמיני י״אB'Mareh HaBazak Volume VIII 11

א׳צפון קרולינה, ארצות הברית, אלול תשע"ב

ב׳יא. בית סוהר שיש בו עשרה יהודים, קריאת התורה וכפיית תפילה במניין

ג׳שאלה:

ד׳א. עשרה אסירים שיש באפשרותם לקרוא בספר תורה רק באחד מימות השבוע או תשעה אסירים שיש להם ספר תורה ויש ביכולתם לצרף עשירי למניין (כגון רב בית הסוהר) באחד מימות החול, האם מותר להם ביום החול לקרוא את כל הפרשה ויעלו שבעה קרואים לתורה? הרי לכאורה הטעם ש'אין מוסיפים על השלשה משום בטול מלאכה' (מגילה כב ע"ב) אינו שייך במקרה זה.

ה׳ב. אם נאמר שיכולים לקרוא את הפרשה, האם צריכים או יכולים לקרוא גם את ההפטרה בברכה?

ו׳ג. בית הסוהר שאין בו אלא עשרה יהודים, ולאחד מהם יש אפשרות לצאת לחופשה בראש השנה או בפרשת זכור - פורים, האם שאר האסירים יכולים לכופו להישאר כדי שיהיה בידם להתפלל ולשמוע קול שופר וקריאת התורה במנין?

ז׳תשובה:

ח׳ד. כתב הרמב"ם (הלכות תפילה יב, א): "משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית, כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה. ועזרא תיקן שיהו קורין כן במנחה בכל שבת משום יושבי קרנות. וגם הוא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי שלשה בני אדם, ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים". אין לברך ולקרוא בתורה אלא בזמנים שתוקנו, ואין להוסיף על התקנה מדעתנו.

ט׳ה. גם בבית סוהר בימות החול אין להוסיף קרואים, אף על פי שלא שייך באסירים הטעם של ביטול מלאכה¹אמנם במשנה ברורה (סי' קלה ס"ק ב) הביא בשם רש"י שהטעם לכך שלא יוסיפו הוא משום "בטול מלאכה לעם", טעם שלכאורה לא שייך בבית הסוהר. אך מדברי הרמ"א (שם, ב) אפשר להסיק שבכל אופן אין להשלים ביום חול. הרמ"א כתב ש"אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת", ומשמע שאין לעשות זאת בימות החול. וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק ה) בשם הדגול מרבבה: "מיירי שלא קראו כל היום, אבל אם בטלו רק בשחרית הקריאה ובמנחה כבר מצאו מנוחה, אם יש פנאי לקרות כל הסדרה - יקראו במנחה כל הסדרה ויקראו שבעה גברי, כי כל יום השבת הוא זמן הקריאה. אבל אם גם במנחה לא היה מנוחה - לא יקראו בשני או בחמישי כל הסדרה משבת העבר, כי בחול יש בטול מלאכה לעם. אלא יקראו רק הפרשה מן הסדר של שבת הבא ולא מן שבת העבר". מלשונו משמע שהטעם שאפשר לקרוא במנחה הוא משום ש"כל יום השבת הוא זמן הקריאה", ומשמע שיום אחר אינו זמן קריאה ואין לנו להעלות שבעה קרואים לתורה אלא בזמנים שתיקנו לנו חז"ל. אף על פי שהדגול מרבבה נימק שאין להשלים בחול משום "בטול מלאכה לעם", נראה שכוונתו היא שזה הטעם שתיקנו מתחילה. אבל לאחר שכך תיקנו - זמן הקריאה הוא בשבת בלבד. עוד נוסיף שהחיד"א בשו"ת חיים שאל (חלק ב סי' טז) חלק על דברי הדגול מרבבה, ואסר להשלים את קריאת התורה של שחרית במנחה בשבת, כי זה אינו זמן הקריאה שתיקנו, אף שאין ביטול מלאכה בשבת במנחה. ועיין עוד בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יג סי' כז) שמסכם את דעות הפוסקים בנושא.
הוא הדין בנוגע להפטרה. חכמים תיקנו לקרוא הפטרה בברכה אחרי קריאת התורה בשבתות, ימים טובים ותשעה באב בלבד (לשון הרמב"ם שם, ב), ולכן אין להוסיף על תקנתם ולקרוא בברכה ביום חול.
ייתכן שיש להציע להם לקרוא בשני או חמישי, אגב קריאת שלושת הקרואים, את שאר הפרשה בלא תוספת ברכות, ובכך ילמדו את כל התורה על ידי קריאה בספר כשר כתקנת חז"ל. עיין בשו"ת אגרות משה (או"ח חלק א סי' קא, ענף ב), שפירש שכוונת חז"ל בתקנת קריאת התורה בשבתות היא לימוד כל התורה בציבור..

י׳ו. בני קהילה²הבית יוסף (או"ח סי' נה) הביא בשם הגהות מיימוניות (הלכות תפילה יא, א): "פסק ר"מ, דעיר דאין בה אלא עשרה ואחד מהם רוצה לצאת בימים הנוראים - שכופין אותו לישאר או לשכור אחר במקומו, כיון דמנהג בכל נפוצות הגלות שאפילו אותם שאין להם מנין שלם שוכרין אחד או שנים או הולכים למקום מנין, הוי דומיא דבית הכנסת וספר תורה, דכופין בני העיר זה את זה". מקור דינו בתוספתא (בבא מציעא א, יב): "כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ספר תורה ונביאים, ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכר פועלין רשאין לעשות קיצתן... ". יכולים לכפות זה את זה לדאוג לצרכי הקהילה. לכן הם יכולים גם למנוע נסיעה של אחד מהם בימים נוראים במקרה שיתבטל המניין או לכופו לשכור אחר במקומו.

י״אז. לאסירים בבית הסוהר אין דין קהילה³בבית סוהר אין מדובר בהתאגדות של האסירים היהודים כקהילה אשר יכולה לכוף את הפרטים בה למסים ולתקנות מסוימות של הקהל. בבית סוהר מדובר באוסף של יחידים אשר רוצים להתפלל יחדיו, ואין להם כוח לכוף את היחיד על צורכי הרבים ובניית מוסדות הקהילה.. לכן אינם יכולים לכפות אסיר המקבל חופשה להשאר כדי להשלים מניין אפילו בימים נוראים.