שו"ת במראה הבזק חלק שמיני מ״אB'Mareh HaBazak Volume VIII 41
א׳ניו ג'רסי, ארצות הברית, אלול תשע"ב
1
ב׳מא. כרטיסי טיסה שהוצעו למכירה במבצע שפורסם בטעות, דין קנייתם והשימוש בהם
2
ג׳שאלה:
3
ד׳חברת תעופה פרסמה בטעות, באמצעות המרשתת (אינטרנט), מבצע מכירת כרטיסי טיסה מארצות הברית לישראל וחזרה במחיר של 330 דולר בלבד. ידוע ומפורסם שמחיר טיסה כזו נע בין 1000 ל-1500 דולר. בתוך זמן קצר נמכרו כרטיסים רבים, הטעות נתגלתה והמבצע הופסק.
4
ה׳חברת התעופה החליטה, מסיבותיה, לכבד את הכרטיסים שנרכשו במחיר זה.
5
ו׳מתעוררות שתי שאלות:
6
ז׳א. האם מותר לקנות כרטיס במחיר הזה כאשר ברור שחלה טעות?
7
ח׳ב. אדם שכבר קנה כרטיס, האם יכול להשתמש בו או שעליו לפנות לחברת התעופה, להחזיר הכרטיס ולקבל את כספו בחזרה?
8
ט׳תשובה:
9
י׳1. אין לקנות כרטיס כזה, שהרי ודאי שיש טעות במחיר1הרמב"ן בפירושו על התורה (ויקרא כה, יד) כתב שגם בקרקעות, שאין בהם דין אונאה לגבי החזרת המעות וביטול מקח - יש איסור הונאה. לכן גם אם אין דין אונאה, והמוכר או הקונה אינם מחויבים להחזיר את הפרשי הכספים או לבטל את העסקה מכל סיבה שהיא, לכתחילה אסור לקנות כרטיס וליהנות מטעות שטעה המוכר.
נראה שיש כאן גם מצוות השבת אבידה, כמבואר בבבא מציעא (לא ע"א), שם לומדת הגמרא מהפסוק 'לכל אבידת אחיך' - לרבות אבידת קרקע, ולכן אם אדם רואה שמים באים לשטוף את שדה חברו צריך לגדור בפניהם כדי שלא יזיקוהו. וכתב ערוך השולחן (חו"מ רנט, יז): "כן בכל עניני הפסד שיכול להיות אצל חבירו וביכולתו למנוע ההיזק - חייב למנוע, ואם לא עשה כן עובר בעשה ד'השב תשיבם', ובלא תעשה ד'לא תוכל להתעלם'". לכן מצווה להודיע לחברת התעופה על הטעות שחלה, ובוודאי שאין לקנות ממנה במחיר שהיא מפסידה ממנו.. אך יש הסבורים שמכיוון שאיננו יכולים לדעת את השיקולים הכלכליים של חברות תעופה - אין זה מספיק ברור שאכן מדובר בטעות, ומותר לקנות את הכרטיס2כן דעת מו"ר הגרנ"א רבינוביץ..
נראה שיש כאן גם מצוות השבת אבידה, כמבואר בבבא מציעא (לא ע"א), שם לומדת הגמרא מהפסוק 'לכל אבידת אחיך' - לרבות אבידת קרקע, ולכן אם אדם רואה שמים באים לשטוף את שדה חברו צריך לגדור בפניהם כדי שלא יזיקוהו. וכתב ערוך השולחן (חו"מ רנט, יז): "כן בכל עניני הפסד שיכול להיות אצל חבירו וביכולתו למנוע ההיזק - חייב למנוע, ואם לא עשה כן עובר בעשה ד'השב תשיבם', ובלא תעשה ד'לא תוכל להתעלם'". לכן מצווה להודיע לחברת התעופה על הטעות שחלה, ובוודאי שאין לקנות ממנה במחיר שהיא מפסידה ממנו.. אך יש הסבורים שמכיוון שאיננו יכולים לדעת את השיקולים הכלכליים של חברות תעופה - אין זה מספיק ברור שאכן מדובר בטעות, ומותר לקנות את הכרטיס2כן דעת מו"ר הגרנ"א רבינוביץ..
10
י״א2. מאחר שחברת התעופה בסופו של דבר החליטה לכבד את הכרטיס, מותר לאדם שקנה את הכרטיס להשתמש בו3על פי הפרסומים, חברת התעופה החליטה לכבד את הכרטיסים משתי סיבות. הראשונה, כדי שלא יצא לה שם רע אצל הלקוחות. והשנייה, מפני שהחוק ברוב מדינות ארצות הברית קובע קנס גבוה (עד 27 אלף דולר לכרטיס) למי שמפרסם כרטיס במחיר מסוים ולא מוכר אותו במחיר זה.
אם הסיבה הראשונה היא הסיבה האמיתית להסכמתם, הרי שיש כאן ודאי גמירות דעת בדיעבד למכירת הכרטיסים, ולכן מותר לקונה להשתמש בהם. אולם אם רק מפחד הקנס הסכימה חברת התעופה לכבד את הכרטיסים, יש לדון אם הסכמה שבכפייה נחשבת להסכמה.
בעניין זה פסק השולחן ערוך (חו"מ רה, ד): "אם כופהו ליתן לו פחות משוויו, אף בקרקע אין כאן תורת מקח, והוי כמו שאנסוהו ליתן, שאינה מתנה". ועוד מבואר בשולחן ערוך ( שם, ז) שאף אונס ממון נחשב אונס, ולכן גם איום של הפסד ממוני נחשב לכפייה. ולפי זה כאן, שבאמצעות הקנס כפו את החברה למכור את הכרטיסים במחיר נמוך - המכירה בטלה.
אמנם יש לדון מתי הקניין חל. אם הקניין חל כבר בזמן הקנייה באינטרנט, הכפייה על חברת התעופה היא רק כדי שלא לבטל את המכירה, וייתכן שבכפייה מסוג זה המכירה תקפה. ברם אם המכירה אינה חלה עד שהחברה מסכימה לקיים את המכירה - אז המכירה עצמה היא מכירה כפויה ואינה חלה. לכאורה דיון זה תלוי במחלוקת בין השולחן ערוך והרמ"א (חו"מ רכז, ד, על פי התוספות בבא בתרא פד ע"א), אם במקום שיש אונאה בשיעור ביטול מקח, יכול גם המאנה לחזור ולבטל את המקח או רק המתאנה. הסברה שגם המאנה יכול לחזור מהמכר היא שהמקח לא חל עד הסכמת המתאנה. השולחן ערוך פסק שהמאנה אינו יכול לחזור, והרמ"א פסק שהמאנה יכול לחזור עד שהמתאנה מסכים לקיים את המקח, מכיוון שעד אותה השעה המקח לא חל. נמצא שלשיטת השולחן ערוך הכפייה כאן היא רק שחברת התעופה לא תבטל את המכירה, ואילו לפי הרמ"א הכפייה היא לקיים את המכירה.
אמנם יש מקום לומר שבגלל שהמכירה נכפתה על ידי חוקי המדינה, וחוקים אלו אינם עשויים להשתנות באופן שתוכל חברת התעופה לתבוע את ביטול את הכרטיסים - נמצא שבדיעבד יש כאן גמירות דעת של החברה לכבד את הכרטיסים. ולכן גם משום רצונה של החברה לשמור על קשרי לקוחות טובים, וגם משום רצונה לפעול על פי חוקי המדינה, מסתבר שבדיעבד יש כאן גמירות דעת גמורה לכבד את הכרטיסים שנמכרו, ולכן אדם שקנה את הכרטיסים רשאי להשתמש בהם. .
אם הסיבה הראשונה היא הסיבה האמיתית להסכמתם, הרי שיש כאן ודאי גמירות דעת בדיעבד למכירת הכרטיסים, ולכן מותר לקונה להשתמש בהם. אולם אם רק מפחד הקנס הסכימה חברת התעופה לכבד את הכרטיסים, יש לדון אם הסכמה שבכפייה נחשבת להסכמה.
בעניין זה פסק השולחן ערוך (חו"מ רה, ד): "אם כופהו ליתן לו פחות משוויו, אף בקרקע אין כאן תורת מקח, והוי כמו שאנסוהו ליתן, שאינה מתנה". ועוד מבואר בשולחן ערוך ( שם, ז) שאף אונס ממון נחשב אונס, ולכן גם איום של הפסד ממוני נחשב לכפייה. ולפי זה כאן, שבאמצעות הקנס כפו את החברה למכור את הכרטיסים במחיר נמוך - המכירה בטלה.
אמנם יש לדון מתי הקניין חל. אם הקניין חל כבר בזמן הקנייה באינטרנט, הכפייה על חברת התעופה היא רק כדי שלא לבטל את המכירה, וייתכן שבכפייה מסוג זה המכירה תקפה. ברם אם המכירה אינה חלה עד שהחברה מסכימה לקיים את המכירה - אז המכירה עצמה היא מכירה כפויה ואינה חלה. לכאורה דיון זה תלוי במחלוקת בין השולחן ערוך והרמ"א (חו"מ רכז, ד, על פי התוספות בבא בתרא פד ע"א), אם במקום שיש אונאה בשיעור ביטול מקח, יכול גם המאנה לחזור ולבטל את המקח או רק המתאנה. הסברה שגם המאנה יכול לחזור מהמכר היא שהמקח לא חל עד הסכמת המתאנה. השולחן ערוך פסק שהמאנה אינו יכול לחזור, והרמ"א פסק שהמאנה יכול לחזור עד שהמתאנה מסכים לקיים את המקח, מכיוון שעד אותה השעה המקח לא חל. נמצא שלשיטת השולחן ערוך הכפייה כאן היא רק שחברת התעופה לא תבטל את המכירה, ואילו לפי הרמ"א הכפייה היא לקיים את המכירה.
אמנם יש מקום לומר שבגלל שהמכירה נכפתה על ידי חוקי המדינה, וחוקים אלו אינם עשויים להשתנות באופן שתוכל חברת התעופה לתבוע את ביטול את הכרטיסים - נמצא שבדיעבד יש כאן גמירות דעת של החברה לכבד את הכרטיסים. ולכן גם משום רצונה של החברה לשמור על קשרי לקוחות טובים, וגם משום רצונה לפעול על פי חוקי המדינה, מסתבר שבדיעבד יש כאן גמירות דעת גמורה לכבד את הכרטיסים שנמכרו, ולכן אדם שקנה את הכרטיסים רשאי להשתמש בהם. .
11
י״ב3. אף על פי כן, מידת חסידות היא שלא להשתמש בכרטיס ולנסות לקבל את התשלום חזרה תמורת ויתור על הכרטיס4פסק הרמ"א (חו"מ שמח, ב) שטעות הגוי מותרת ובלבד שלא יידע מהעניין משום חילול השם, ומביא שם ש"יש אומרים דאסור להטעותו, אלא אם טעה מעצמו, שרי", וכתב באר הגולה (שם ס"ק ה): "ואני כותב זאת לדורות, שראיתי רבים גדלו והעשירו מטעות שהטעו הגוי ולא הצליחו וירדו נכסיהם לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה, וכמו שכתוב בספר חסידים: אל יעשה אדם עוול אפילו לנכרי ואלו דברים מורידים את האדם ואין הצלחה בנכסיו, ואם השעה עומדת לו - יהיו נפרעין מזרעו". נראה שגם כאן, אף שמותר ליהנות במקרה זה מטעות החברה - מכל מקום מידת חסידות היא לא ליהנות מהטעות או למצוא את הדרך להשיב את ההפרש. .
12