שו"ת במראה הבזק חלק עשירי י״זB'Mareh HaBazak Volume X 17
א׳ניו ג'רסי, ארה"ב New Jersey, USA
1
ב׳אייר תש"פ
2
ג׳יז. ברכת מעין שבע בליל שבת במניין רחוב
3
ד׳שאלה:
בגלל מגפת הקורונה אנו מתפללים במניין רחוב.
בגלל מגפת הקורונה אנו מתפללים במניין רחוב.
4
ה׳המניין מתקיים בכל בוקר וערב (מנחה וערבית). יש לנו ספר תורה שאנחנו מביאים למניין לקריאת התורה בשבת, שני וחמישי.
5
ו׳חלק מהמתפללים טוענים שאנחנו נוהגים שלא כדין כשאנחנו אומרים בתפילת ערבית בשבת את ברכת מעין שבע מאחר שאנחנו לא מניין קבוע בבית כנסת. אני מסתמך על מה שנפסק באו"ח סימן רסח סעיף י ובמשנה ברורה שם ס"ק כד, וכמו כן על פסיקת האליה רבה שם (ס"ק יט) שכתבו שאם יש קביעות לכמה ימים ויש שם ספר תורה שיש לאומרה. נוסף לכך, לדעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (אגרות משה או"ח חלק ד סימן סט), אפשר לאומרה גם ללא ספר תורה כל עוד שיש "קביעות מסוימת".
6
ז׳האם אנו נוהגים כדין?
7
ח׳תשובה:
במצב הנוכחי יש להגיד ברכת מעין שבע, וזה בצירוף כמה טעמים:
במצב הנוכחי יש להגיד ברכת מעין שבע, וזה בצירוף כמה טעמים:
8
ט׳א. ייתכן שזה שיש לכם ספר תורה לזמנים של קריאת התורה, אפילו אם אינו נמצא בערבית של שבת, זה מספיק לפוסקים הדורשים הימצאות ספר תורה על מנת לומר מעין שבע1כתב השלחן ערוך (או"ח רסח, י):
אין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים, דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין.
כתב הט"ז שם (ס"ק ח):
בבית חתנים כו'. פי' שמתפללי' בביתם במנין. ונראה כל שכן אותן שמתפללין לפרקים במנין בבית ואינם הולכים לבהכנ, דהא בחתנים יש מנהג קבוע טפי להתפלל במנין ואפ"ה אין הדין כמו בבה"כ קבוע לענין זה, כ"ש בזה. והכלל בזה דלגבי דידן א"צ כלל לומר אותה אפי' בבהכ"נ קבוע, דאין סכנה, כמ"ש בטור. אלא משום דכבר תקנוה במקום סכנה, עדיין עושין כן. וכל שאין קביעות, אין מקום לזה. ומכל מקום נראה דאותן שקובעים מקום להתפלל על איזה ימים, כמו שרגילים לעשות בירידים, זה הוה דומה לב"ה קבוע ואומרים שם ברכה זו".
וכתב על כך האליה רבה (סימן רסח ס"ק יט):
אין צריך לומר וכו'. פירוש כשמתפללין בביתם במנין, וכל שכן אותן שמתפללין לפרקים במנין בבית, אבל כשיש קביעות על איזה ימים כמו בירידים דומה לבית כנסת קבוע ואומרים (טז סק"ח). בבית המדרש מקום שמתקבצין התלמידים, מיקרי קבוע (רדב"ז ח"ד סי' יח אלף צב). ובית שיש [בו] ספר תורה [באקראי] ומתפללין במנין, אין ולאו רפיא בידי (שיירי כנסת הגדולה הגהות ב"י אות ט). ומט"ז מבואר כשיש קביעות על איזה ימים אומרים, וצ"ל דמיירי כשיש ספר תורה, דבלא ספר תורה לא מיקרי קבוע, וצ"ע".
מזה משמע שהצורך בספר תורה הוא רק כדי שייחשב קבוע. וממילא מסתבר שלא צריכים שהספר יהיה שם ממש בשעת אמירת מעין שבע; אלא אם יש ספר זמין לצורך קריאת התורה ומשתמשים בו שם בקביעות כאשר צריכים לקרוא בתורה, המניין נחשב קבוע ויכולים לומר מעין שבע אף אם הספר עצמו אינו שם בשעת אמירת מעין שבע..
אין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים, דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין.
כתב הט"ז שם (ס"ק ח):
בבית חתנים כו'. פי' שמתפללי' בביתם במנין. ונראה כל שכן אותן שמתפללין לפרקים במנין בבית ואינם הולכים לבהכנ, דהא בחתנים יש מנהג קבוע טפי להתפלל במנין ואפ"ה אין הדין כמו בבה"כ קבוע לענין זה, כ"ש בזה. והכלל בזה דלגבי דידן א"צ כלל לומר אותה אפי' בבהכ"נ קבוע, דאין סכנה, כמ"ש בטור. אלא משום דכבר תקנוה במקום סכנה, עדיין עושין כן. וכל שאין קביעות, אין מקום לזה. ומכל מקום נראה דאותן שקובעים מקום להתפלל על איזה ימים, כמו שרגילים לעשות בירידים, זה הוה דומה לב"ה קבוע ואומרים שם ברכה זו".
וכתב על כך האליה רבה (סימן רסח ס"ק יט):
אין צריך לומר וכו'. פירוש כשמתפללין בביתם במנין, וכל שכן אותן שמתפללין לפרקים במנין בבית, אבל כשיש קביעות על איזה ימים כמו בירידים דומה לבית כנסת קבוע ואומרים (טז סק"ח). בבית המדרש מקום שמתקבצין התלמידים, מיקרי קבוע (רדב"ז ח"ד סי' יח אלף צב). ובית שיש [בו] ספר תורה [באקראי] ומתפללין במנין, אין ולאו רפיא בידי (שיירי כנסת הגדולה הגהות ב"י אות ט). ומט"ז מבואר כשיש קביעות על איזה ימים אומרים, וצ"ל דמיירי כשיש ספר תורה, דבלא ספר תורה לא מיקרי קבוע, וצ"ע".
מזה משמע שהצורך בספר תורה הוא רק כדי שייחשב קבוע. וממילא מסתבר שלא צריכים שהספר יהיה שם ממש בשעת אמירת מעין שבע; אלא אם יש ספר זמין לצורך קריאת התורה ומשתמשים בו שם בקביעות כאשר צריכים לקרוא בתורה, המניין נחשב קבוע ויכולים לומר מעין שבע אף אם הספר עצמו אינו שם בשעת אמירת מעין שבע..
9
י׳ב. הפרי מגדים מעלה אפשרות2נועם מגדים, חלק המנהגים אות ט. ונראה שכאשר כותב שם "מנין קבוע כל השנה", אין כוונתו שמתחילים לומר את הברכה רק לאחר שעברה שנה שלמה, אלא בא למעט מקרה שבו מקיימים את המניין רק בימים מסוימים, היינו בדרך "אקראי". שהצורך בספר תורה הוא רק במניינים שמתפללים יחד "באקראי" כמה ימים ספורים, אבל לא במצב של "מניין קבוע". לצערנו כבר עברתם את הסף של "מניין קבוע".
10
י״אג. כפי שציינתם, לדברי תשובת האגרות משה כלל אין צורך בספר תורה לאמירת ברכה זו3ענין זה ביאר בשו"ת אגרות משה (או"ח חלק ד סימן סט):
אם יל ברכה מעין שבע בליל שבת במקום שאין ס"ת. וביהכ"נ קבוע לתפלת מעריב בשבת ואף מקום קבוע בבית אחד צריך לומר ברכת מעין שבע, ואף שבמחה"ש רס"ט ס"ק י"ג ובפמ"ג מש"ז ס"ק ח' מסתפק באין שם ס"ת, שא"כ אין לומר לדידיה על קביעות דמעריב לבדו, אין נוהגין כן אלא אומרין, והתליה בס"ת לא מובן וצ"ע טעמו, ובפרט שאינו דין ברור דהמג"א בס"ק י"ד הביא מרדב"ז ורלב"ח דיש מקומות שנוהגין לאומרה גם בבית חתנים ואבלים ואין למחות בידם והפמ"ג הקשה דהוא ספק ברכה לבטלה, אבל פשוט שהם סברי שאפשר שבשביל החשש שהיה בבתי כנסיות קבועים בשביל בנ"א [=בני אדם] מאחרין עשו זה דבר קבוע לכל צבור בכל מקום שמתפללין, וגם התוס' פסחים דף ק"ו ע"ב ד"ה מקדש הביאו מירושלמי ברכות דתיקנו זה במקום שאין יין מצוי לקידוש ש"צ יורד לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע ומזה נעשה המנהג בכל מקום משום שלא היה כל כך יין מצוי לכולי אינשי וא"כ אפשר נוהגין שם בשביל זה".
ובשו"ת מנחת יצחק (חלק י סימן כא) כתב:
והנה מלשון המב הנ"ל משמע דכל זה הוא דוקא אם יש שם ס"ת, אמנם היכא דאין שם ס"ת, בזה הדבר צ"ע. אכן מדברי הפוסקים יש ללמוד ליישב מנהג המקומות שאומרים גם בכה"ג, דהנה בשו"ת הרדב"ז (סי' י"ח) כתב על תשו' הריב"ש (סי' מ') דס"ל שאין לאומרה אלא בביהכ"נ קבוע, וכעין התקנה, דהה"ד שאם יש ביהמ"ד ומתקבצים שם התלמידים להתפלל שאומרים אותה, שאין לך קבע גדול מזה, ותפילתו של אדם נשמעת שם ביותר, דאע"ג דאיכא למימר ביהכ"נ עדיף טפי, הנ"מ כשמתפלל בביהמ"ד ביחיד אבל בעשרה ובביהמ"ד עדיפא, ואף על גב דאמרינן ברוב עם הדרת מלך, הנ"מ בזמן שכל העם שומעים ומתכוונים לבם אל התפילה, אבל עתה שאני רואה ברוב עם רוב בלבול ואין אדם שומע לא תפילה ולא קריאת התורה, בביהמ"ד עדיף לי עם התלמידים אף על פי שאין שם רוב עם עכ"ל. נראה מדברי הרדב"ז דמודה לדברי הריב"ש שאין לאומרה בבית החתן ובבית האבל, רק ס"ל דבביהמ"ד שמתקבצים בו התלמידים מיקרי מקום קבוע, ולא מבואר להדיא אם הי' מתפללים שם גם תפילת השחר, אולם מדהזכיר בלבול העם בשעת קריאת התורה משמע שהיו קורים בתורה שם, אבל אינו ראי' דהס"ת הוא מתנאי אמירת מעין ז', וגם הרב ז"ל בשלחן ערוך (סי' רס"ח סעי' ט"ו) לא הזכיר תנאי זה, וגם בשו"ת דבר משה (או"ח סי' כ"ג) כ' דמדברי הפוסקים משמע דאין הדבר תלוי בס"ת".
ואמנם בהמשך שם הביא פוסקים נוספים שהצריכו ספר תורה, אך מסקנתו ברורה שספר תורה אינו מעכב..
אם יל ברכה מעין שבע בליל שבת במקום שאין ס"ת. וביהכ"נ קבוע לתפלת מעריב בשבת ואף מקום קבוע בבית אחד צריך לומר ברכת מעין שבע, ואף שבמחה"ש רס"ט ס"ק י"ג ובפמ"ג מש"ז ס"ק ח' מסתפק באין שם ס"ת, שא"כ אין לומר לדידיה על קביעות דמעריב לבדו, אין נוהגין כן אלא אומרין, והתליה בס"ת לא מובן וצ"ע טעמו, ובפרט שאינו דין ברור דהמג"א בס"ק י"ד הביא מרדב"ז ורלב"ח דיש מקומות שנוהגין לאומרה גם בבית חתנים ואבלים ואין למחות בידם והפמ"ג הקשה דהוא ספק ברכה לבטלה, אבל פשוט שהם סברי שאפשר שבשביל החשש שהיה בבתי כנסיות קבועים בשביל בנ"א [=בני אדם] מאחרין עשו זה דבר קבוע לכל צבור בכל מקום שמתפללין, וגם התוס' פסחים דף ק"ו ע"ב ד"ה מקדש הביאו מירושלמי ברכות דתיקנו זה במקום שאין יין מצוי לקידוש ש"צ יורד לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע ומזה נעשה המנהג בכל מקום משום שלא היה כל כך יין מצוי לכולי אינשי וא"כ אפשר נוהגין שם בשביל זה".
ובשו"ת מנחת יצחק (חלק י סימן כא) כתב:
והנה מלשון המב הנ"ל משמע דכל זה הוא דוקא אם יש שם ס"ת, אמנם היכא דאין שם ס"ת, בזה הדבר צ"ע. אכן מדברי הפוסקים יש ללמוד ליישב מנהג המקומות שאומרים גם בכה"ג, דהנה בשו"ת הרדב"ז (סי' י"ח) כתב על תשו' הריב"ש (סי' מ') דס"ל שאין לאומרה אלא בביהכ"נ קבוע, וכעין התקנה, דהה"ד שאם יש ביהמ"ד ומתקבצים שם התלמידים להתפלל שאומרים אותה, שאין לך קבע גדול מזה, ותפילתו של אדם נשמעת שם ביותר, דאע"ג דאיכא למימר ביהכ"נ עדיף טפי, הנ"מ כשמתפלל בביהמ"ד ביחיד אבל בעשרה ובביהמ"ד עדיפא, ואף על גב דאמרינן ברוב עם הדרת מלך, הנ"מ בזמן שכל העם שומעים ומתכוונים לבם אל התפילה, אבל עתה שאני רואה ברוב עם רוב בלבול ואין אדם שומע לא תפילה ולא קריאת התורה, בביהמ"ד עדיף לי עם התלמידים אף על פי שאין שם רוב עם עכ"ל. נראה מדברי הרדב"ז דמודה לדברי הריב"ש שאין לאומרה בבית החתן ובבית האבל, רק ס"ל דבביהמ"ד שמתקבצים בו התלמידים מיקרי מקום קבוע, ולא מבואר להדיא אם הי' מתפללים שם גם תפילת השחר, אולם מדהזכיר בלבול העם בשעת קריאת התורה משמע שהיו קורים בתורה שם, אבל אינו ראי' דהס"ת הוא מתנאי אמירת מעין ז', וגם הרב ז"ל בשלחן ערוך (סי' רס"ח סעי' ט"ו) לא הזכיר תנאי זה, וגם בשו"ת דבר משה (או"ח סי' כ"ג) כ' דמדברי הפוסקים משמע דאין הדבר תלוי בס"ת".
ואמנם בהמשך שם הביא פוסקים נוספים שהצריכו ספר תורה, אך מסקנתו ברורה שספר תורה אינו מעכב..
11
