שו"ת במראה הבזק חלק עשירי מ״וB'Mareh HaBazak Volume X 46
א׳טורונטו, קנדה Toronto Canada
1
ב׳אדר תשע"ג
2
ג׳מו. ריבית בהנחה לתשלום במזומן לחברי מועדון
3
ד׳שאלה:
האם כאשר חנות מוכרת מוצרים בזול לחברי מועדון לעומת לקוחות שאינם חברי מועדון החנות יש בתשלום המחיר היקר משום ריבית? אציין גם כי ההנחה לחברי מועדון ניתנת רק אם הם משלמים במזומן.
האם כאשר חנות מוכרת מוצרים בזול לחברי מועדון לעומת לקוחות שאינם חברי מועדון החנות יש בתשלום המחיר היקר משום ריבית? אציין גם כי ההנחה לחברי מועדון ניתנת רק אם הם משלמים במזומן.
4
ה׳תשובה:
למעשה השאלה כוללת שתי שאלות:
למעשה השאלה כוללת שתי שאלות:
5
ו׳1 האם ישנו איסור ריבית כאשר המוכר מציג שני מחירים על המוצר, מחיר אחד למי שמשלם במזומן ומחיר שני למי שמשלם באופן אחר שבו יש המתנת מעות?
6
ז׳2 האם במקרה הנ"ל יש משמעות לכך שהנחת המזומן ניתנת לחברי מועדון בלבד?
7
ח׳תשובה:
8
ט׳א. בכל מקרה שיש איסור ריבית, גם נותן הריבית וגם המקבל עוברים על האיסור.
9
י׳ב. איסור ריבית קיים גם באופן של מקח וממכר, ולא רק באופן של הלוואה (אלא שריבית זו אסורה מדרבנן). לכן כשמוכר חפץ והתשלום יהיה לזמן מאוחר או בתשלומים, אסור להוסיף על המחיר המקורי1שלחן ערוך יו"ד קעג, א..
10
י״אג. בעיה של ריבית עשויה להיות רק אם משלם יותר כסף עבור המתנת מעותיו. לכן ברור שכשקונים במחיר הנמוך, לעולם אין איסור ריבית. מטעם זה, כל הדיון לקמן יהיה כשקונה במחיר הגבוה.
11
י״בד. אם ניתנת הנחה על תשלום במזומן או תשלום תוך זמן מסוים – כשקונה לא במזומן (דהיינו במחיר הגבוה) עובר על איסור ריבית, משום שזמן התשלום על החפץ הוא בזמן מעשה הקניין, דהיינו המחיר על תשלום מיידי, ומחיר היוקר הוא בגלל ההמתנה2ברית יהודה פרק כב סעיף ז. וציין שם (הערה יז) לדברי משנה למלך הלכות מלוה ולווה ח, א; תפארת למשה סימן קעג; שלחן ערוך הרב הלכות ריבית והלכות עיסקא סעיף יח; שו"ת אמרי בינה סימן ב אות ג; שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סימן קסג. וכן משמע מדברי הרמב"ן (מלחמות בבא מציעא לו ע"ב בדפי הרי"ף). נציין כי גם האגרות משה (יו"ד חלק ד סימן י), שנביא להלן מדבריו, נקט כך כדבר פשוט.. ויש אומרים שבאופן זה מותר לקנות גם במחיר הגבוה, אם המחיר הגבוה הוא הנפוץ אצל שאר חנויות, שאז המחיר למזומן אינו אלא הנחה ולא שער השוק3ברית יהודה שם בהערה בשם מחנה אפרים (הלכות מלוה ולווה - דיני ריבית סימן לא) וחכמת אדם (כלל קלט סימן ה). ובהמשך (סעיף ח והערה יח) כתב שאם בכל החנויות יש מחיר נמוך למזומן ומחיר גבוה לתשלומים, אף המחנה אפרים והחכמת אדם אוסרים לקנות במחיר הגבוה, כי מחיר השוק הוא המחיר למזומן..
12
י״גה. כאשר ההנחה ניתנת לחברי מועדון בלבד ורק כשהם משלמים במזומן, מותר לקנות גם במחיר הגבוה, שהוא המחיר 'האמיתי' של המוצר, והמחיר הנמוך – אף שהוא מותנה בתשלום מיידי – אינו אלא 'הנחה'4אגרות משה יו"ד חלק ד סימן י. והוסיף שם, שכשיש שלושה מחירים: אחד למי שאינו חבר מועדון, שני לחבר מועדון המשלם לאחר זמן, ושלישי לחבר מועדון המשלם במזומן – המחיר השני נחשב לריבית..
13
י״דו. כשהיוקר אינו מחמת המתנת המעות אלא בגלל סיבה אחרת, כגון הוצאות או טרחה, מותר לגלם זאת במחיר המוצר. ועל פי זה, במכירה בצ'קים או באשראי, שהמוכר צריך לטרוח להפקיד הצ'קים או לשלם עמלה לבנק או חברת האשראי, מותר לו להשית את עלות ההוצאות והעמלות על הקונה5על פי הכלל שהוצאות ההלוואה מוטלות על הלווה ולא על המלווה (שלחן ערוך חו"מ לט, יז). פרטים שונים בענין זה ראו בברית יהודה פרק ט, ובפרט סעיפים ו, ט (ומכלל פרטים אלה נזכיר שחילק שם בין הוצאות לבין טורח שטורח המלווה עצמו, שלגביו – אף אם הוא רשאי לגבות עליו תשלום – יש שאינו רשאי לכלול יחד את התשלום בעבורו ואת התשלום שבעבור ההלוואה עצמה). ובפרק כב (הערה יח הנ"ל) כתב גם שיש להתיר אם אפשר לראות את הפער בין המחיר במזומן למחיר הדחוי כתשלום בעבור טורח והוצאות הכרוך בתשלום הדחוי, ובפרט כשהתוספת אכן מכונה "דמי גבייה" וכדומה (ונראה שכיוון שכאן אין זו הלוואה אלא מכר, וממילא אין כאן נידון של ריבית דאורייתא כלל, לכן לא חילק בחילוקים שבפרק ט סעיף ט; ועוד מבואר מדבריו טעם לחלק שבמכר האיסור הוא משום שניכר המוסיף בעבור המתנת המעות, ובמקרה כזה אינו ניכר, ואין זה כהלוואה. ועיינו עוד בפרק כב הערה ו, שאליה הפנה גם בהערה יח)..
14
