שו"ת במראה הבזק חלק עשירי נ״הB'Mareh HaBazak Volume X 55
א׳ניו יורק, ארה"ב New York, USA
1
ב׳טבת תשע"ה
2
ג׳נה. ייחוס ולדות מתרומת ביצית ופונדקאות
3
ד׳שאלה:
ילד הנולד מתרומת ביצית או פונדקאות1עיינו גם שו"ת במראה הבזק חלק ט תשובה מב, שם דנו באריכות בהיבטים רבים הנוגעים לצד ההלכתי של הליך פונדקאות. – האם הוא מתייחס אחר בעלת הביצית או אחר הפונדקאית?
ילד הנולד מתרומת ביצית או פונדקאות1עיינו גם שו"ת במראה הבזק חלק ט תשובה מב, שם דנו באריכות בהיבטים רבים הנוגעים לצד ההלכתי של הליך פונדקאות. – האם הוא מתייחס אחר בעלת הביצית או אחר הפונדקאית?
4
ה׳תשובה:
נחלקו גדולי זמננו לגבי שאלת ייחוסם של וולדות כאלה:
נחלקו גדולי זמננו לגבי שאלת ייחוסם של וולדות כאלה:
5
ו׳יש שסברו שהוולד מתייחס תמיד לאימו הביולוגית – בעלת הביצית:
6
ז׳כך נקט הגר"ש גורן,2תורת הרפואה עמ' 176–183. הגר"א נבנצל כתב כך3בתשובה משנת תשנ"ז לרב יגאל שפרן, כמובא ברפואה מציאות והלכה לרב מרדכי הלפרין, תשע"ב – הלכות רפואה ופיקוח נפש סוף סימן ב, עמ' 28. בשם הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב, וכך כתב גם הרב אברהם שרמן בשם הגרי"ש אלישיב, "שהילוד מתייחס אחר בעלת הביצית, ולאם שנושאת את ההריון ולהולדה אין כל השפעה לקביעת הייחוס של הילוד"4הרב אברהם שרמן, ישורון כא, עמ' תקלו. (אך יש שכתבו אחרת בשמם וכדלקמן). כן כתב הגר"ש עמאר5אסיא פז-פח, עמ' 101–102. בשם הגר"ע יוסף. וכן כתב הרב מאיר ברנסדארפער6ישורון שם, עמ' תקנז-תקסג..
7
ח׳יש שסברו שהוולד מתייחס תמיד לאמו יולדתו:
8
ט׳לדעת הציץ אליעזר7חלק יט סימן מ. והגר"ש וואזנר8שו"ת שבט הלוי חלק יא סימן רלו. זהותו כיהודי נקבעת על פי זהותה של האם היולדת. כך גם מובא כדעתו של הגר"מ אליהו.9כן הביא הרב צבי רייזמן (בדברים שמסר לנו בכתב) מפי הרב שמואל אליהו, כשיטת אביו הגר"מ אליהו. ונראה שכך דעתו של מרן הגר"ש ישראלי10חוות בנימין כרך ב סימן סח אותיות ב-ג, ט; כרך ג סימן קח אות ב ס"ק ד-ו. הוא טען שלפני ארבעים יום מזמן ההפרייה כלל אי אפשר לדבר על ייחוס למישהי, מפני שמדובר ב"מיא בעלמא" (כדברי הגמרא ביבמות סט ע"ב).. ויש שכתב גם בשם הגרי"ש אלישיב שיותר מסתבר הוא שהיולדת היא הקובעת11עיינו בנשמת אברהם (תשע"ד) כרך ג עמ' לד-לה. ועיינו עוד רפואה מציאות והלכה (שם) פרק ה עמ' 24, ושם – תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות סימן כד פרק יז עמ' 294 בשם הגר"ח וואלקין, אך עיינו שם בהערה 12 וכמובא עוד להלן. (ושלא כמובא בשמו לעיל, ועיינו עוד להלן).
9
י׳וכעין זה היא דעתו של הגר"א סולובייצ'יק, שנקט שעובר שנוצר מביצית של גויה שהושתלה בתוך רחם של אשה יהודייה תוך ארבעים יום לאחר קליטת הזרע, הוא ישראל גמור ואינו זקוק לגיור. (אמנם לדבריו הדין שונה אם ההשתלה ברחם הייתה בשלב מאוחר יותר, אך אין נפקא מינה למעשה בהבחנה זו, שכן בפועל הוולד מושתל ברחם לפני ארבעים יום).
10
י״איש מי שהבחין בין מצב שבו שתי ה"אימהות" יהודיות לבין מצב שבו האחת יהודייה והאחרת נכרית:
11
י״בכך נקט הגרא"י הלוי כלאב12תחומין כרך ה עמ' 260–267., ולדעתו הוולד מתייחס אחרי האם היולדת כאשר שתי ה"אימהות" יהודיות. אבל אם אחת מהן נכרית, שאלת מעמדו כיהודי תהיה תלויה בזהותה של בעלת הביצית.
12
י״גיש שסבר שלשתי ה"אימהות" דין "אם" והוולד מתייחס לשתיהן:
13
י״דכך כתב בעל תשובות והנהגות13חלק ה סימן שיט ד"ה והנה. "שלשתיהן דין אם", ולדעתו, "לולד הנולד שני צדדים, צד ישראל וצד עכו"ם".14ומעין כך כתב בתשובה הקודמת (סימן שיח):
...תופעת הפונדקאות" מעוררת ספק, האם האמא היא האשה שהולד מתפתח מהביצית שלה, או שמא האמא היא האשה שברחם שלה התפתחה הביצית המופרית, ונחלקו בזה גדולי ההוראה בזמנינו...
ולענ"ד יש לצדד ולומר שכיון ששתי הנשים פועלות סוף כל סוף ליצירת הולד ולהתפתחותו, ואי אפשר לאחת מבלי רעותה, יש מקום לומר שלשתיהם דין אם ושלולד שתי אמהות, וכעין זה מצינו בתוס' בסוטה (מב ב [ד"ה מאה פפי]) שישנה מציאות שלולד שני אבות.
ויש לדעת שכל הכרעות הפוסקים בענין "הפונדקאות" אינם אלא מסברא, ואין ראיותיהם או סברותיהם מכריעות, שכן ענין "הפונדקאות" חדש הוא, ואין מקורות מהש"ס ומהפוסקים הקדמונים לענין זה, ועל כן נאלצים לפסוק בסוגיות חמורות כאלו מסברא ובהבאת ראיות שאינן מכריעות, בדימוי מילתא למילתא".
והוסיף שם (ומעין כך גם בסימן שיט הנ"ל):
ואוסיף עוד חידוש גדול שאני עוד מצדד בו, דלמשכ שיש להחמיר ולחשוש שגם לאם "הפונדקאית" וגם לאם "הגנטית" דין אם, ושלולד שתי אמהות...
יש לחשוש שצד קדושת ישראל שבו נדחה מעיקרא, שכן הוא בתערובת טומאת עכו"ם ונפסל, וכיון שנדחה, נשאר צד ישראל פסול כדין דחוי שנדחה לעולם, ואפילו מתגייר הולד אח"כ יש מקום לחשוש שאין מועיל הגיור אלא לצד עכו"ם שבו, אבל צד ישראל שבו לא מתוקן בהכי ונשאר בפסול דחוי לעולם..."
[לא ברור אילו השלכות מעשיות יצאו מ"פסול דחוי זה". אולי כוונתו היא שיש לחשוש שבת כזו תיאסר מלהתחתן עם כהן (כעין הדין שבשלחן ערוך אהע"ז ד, יט), וצ"ע. ולכאורה לספק זה שלשיטתו יש מקום גם לאידך גיסא: היינו ולד זה שיש בו צד נכרי שהתגייר וצד ישראל, יש לדון מחד גיסא שמא אם נקבה היא – מותרת לכהונה למרות צד הגיורת שבה, כיוון שיש בה צד ישראל, וצד זה די בו כדי להגדירה "בתולות מזרע בית ישראל"; ומאידך גיסא שמא גם – ואולי דווקא ורק – מצד הישראל שבה תיאסר לכהונה כיוון שיש בצד זה פגם ופסול כלשהו.
...תופעת הפונדקאות" מעוררת ספק, האם האמא היא האשה שהולד מתפתח מהביצית שלה, או שמא האמא היא האשה שברחם שלה התפתחה הביצית המופרית, ונחלקו בזה גדולי ההוראה בזמנינו...
ולענ"ד יש לצדד ולומר שכיון ששתי הנשים פועלות סוף כל סוף ליצירת הולד ולהתפתחותו, ואי אפשר לאחת מבלי רעותה, יש מקום לומר שלשתיהם דין אם ושלולד שתי אמהות, וכעין זה מצינו בתוס' בסוטה (מב ב [ד"ה מאה פפי]) שישנה מציאות שלולד שני אבות.
ויש לדעת שכל הכרעות הפוסקים בענין "הפונדקאות" אינם אלא מסברא, ואין ראיותיהם או סברותיהם מכריעות, שכן ענין "הפונדקאות" חדש הוא, ואין מקורות מהש"ס ומהפוסקים הקדמונים לענין זה, ועל כן נאלצים לפסוק בסוגיות חמורות כאלו מסברא ובהבאת ראיות שאינן מכריעות, בדימוי מילתא למילתא".
והוסיף שם (ומעין כך גם בסימן שיט הנ"ל):
ואוסיף עוד חידוש גדול שאני עוד מצדד בו, דלמשכ שיש להחמיר ולחשוש שגם לאם "הפונדקאית" וגם לאם "הגנטית" דין אם, ושלולד שתי אמהות...
יש לחשוש שצד קדושת ישראל שבו נדחה מעיקרא, שכן הוא בתערובת טומאת עכו"ם ונפסל, וכיון שנדחה, נשאר צד ישראל פסול כדין דחוי שנדחה לעולם, ואפילו מתגייר הולד אח"כ יש מקום לחשוש שאין מועיל הגיור אלא לצד עכו"ם שבו, אבל צד ישראל שבו לא מתוקן בהכי ונשאר בפסול דחוי לעולם..."
[לא ברור אילו השלכות מעשיות יצאו מ"פסול דחוי זה". אולי כוונתו היא שיש לחשוש שבת כזו תיאסר מלהתחתן עם כהן (כעין הדין שבשלחן ערוך אהע"ז ד, יט), וצ"ע. ולכאורה לספק זה שלשיטתו יש מקום גם לאידך גיסא: היינו ולד זה שיש בו צד נכרי שהתגייר וצד ישראל, יש לדון מחד גיסא שמא אם נקבה היא – מותרת לכהונה למרות צד הגיורת שבה, כיוון שיש בה צד ישראל, וצד זה די בו כדי להגדירה "בתולות מזרע בית ישראל"; ומאידך גיסא שמא גם – ואולי דווקא ורק – מצד הישראל שבה תיאסר לכהונה כיוון שיש בצד זה פגם ופסול כלשהו.
14
ט״ויש שנקטו שלמעשה יש לחוש לשני הצדדים (אף שהובא משמם שמעיקר הדין צידדו כאחד מהם):
15
ט״זכך הביא הרב אברהם שרמן בשם הגרי"ש אלישיב כהוראה למעשה (למרות מה שהביא משמו כעיקר הדין, כדלעיל) שיש להחשיב את הילד לספק ולגיירו, בין אם תורמת הביצית גויה ובין אם האם הפונדקאית גויה15שם עמ' תקמד-תקמה. וראו עוד רפואה מציאות והלכה – תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות סימן כד פרק יז עמ' 294 הערה 12..
16
י״זגם הגרש"ז אויערבאך הובא כסובר ש"בכל השאלות האלו הנוגעות לדיני תורה, צריכים להחמיר; ואם הפונדקאית היא עכו"ם, הילד יצטרך להתגייר מספק"16נשמת אברהם שם עמ' לז; רפואה מציאות והלכה – הלכות רפואה ופיקוח נפש (סימן ב פרק ה עמ' 23), ושם – תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות (סימן כד פרק יז עמ' 295). ועוד ראו במאמרו של הרב יהושע בן מאיר אסיא מא (עמ' 25–40), שדן בנושא זה על פי שיטות אחרונים יותר קדומים..
17
י״חועיינו עוד באריכות בדבריו של הגרז"נ גולדברג בתחומין כרך ה עמ' 248–259, ובישורון כא, עמ' תקמו-תקנו17ומסיק שם: "וכתבתי אך ורק לעורר המעיינים והפוסקים... ואיך אנו נפסוק בשאלה חדשה שלא בא זכרה בש"ס ובפוסקים?!"..
18
י״טועיינו עוד בשו"ת במראה הבזק חלק ט תשובה מב, שם הובאו הדעות השונות והראיות לשני הצדדים בהרחבה.
19
כ׳למעשה לא נתקבלה בכלל ישראל הכרעה בנידון ועל כן יש להחשיב את מי שנולד מתרומת ביצית ופונדקאות, כאשר אחת משתי ה"אימהות" יהודייה והשנייה נכרית, כספק יהודי ספק נכרי18ולכן מחד גיסא אין להתיר את נישואיהם ליהודים ללא גיור, ומאידך גיסא יש מקום להקל בגיורם הן משום שאינו אלא מספק (ובכל מקום שיש ספק בהלכות גיור, בגיור זה מדובר ב'ספק ספקא'), הן משום שההימנעות מגיורם יש בה מכשול (להם שמא יהודים הם, ולאחרים שעלולים להינשא להם – ושמא אינם יהודים), והן משום שלגבי השאלה אם גיור הוא 'זכות' יש מקום לראותו כזכות גם משום שהוא מוציאו מן הספק ומשום שבמצוות חייב הוא מספק גם לולא הגיור. וכל זה יתבאר להלן בסימנים הבאים..
20
