שו"ת במראה הבזק חלק עשירי צ״דB'Mareh HaBazak Volume X 94
א׳קליפורניה, ארה"ב California, USA
1
ב׳מרחשוון תש"פ
2
ג׳צד. כתב בגט למהו במקום למהך
3
ד׳שאלה:
מה הדין אם כתב בגט "למהו" במקום "למהך"?
מה הדין אם כתב בגט "למהו" במקום "למהך"?
4
ה׳תשובה:
במקום עיגון או בדיעבד כשכבר ניתן הגט יש להכשיר את הגט1פירוש המילה "למהך" הוא ללכת. אך אם כתב "למהו", לכאורה למילה זו אין שום מובן בהקשר זה בגט. ואולי בדוחק יש לפרש שכוונת הדברים היא שהגט יהיה גט פיטורין, ואז באה השאלה "למהו", כלומר לאיזה ענין, ועל כך באה התשובה "להתנסבא לכל גבר". ולפי זה, אין פסול בגט שכתוב בו "למהו", שאין זה משנה ממשמעות הגט.
אמנם אם נאמר שאין למילה זו שום משמעות, יש לדון אם זה המילה הזו פוסלת את הגט או דווקא מילה שיש לה משמעות שגורעת פוסלת את הגט.
בגמרא (גיטין פה ע"ב) מבואר“
ולא לכתוב לימהך דמשמע לי מהך, ולא לכתוב למחך דמשמע כי חוכא.
ופירש רש"י:
ולא לכתוב לימהך להתנסבא לכל מאן דיתיצביי– - דמשמע לי מהך לי תהי מספר הזה ואילך. אלא למה– - בלא יוד.
ולא לכתוב למח– - צריך שיבדיל רגלו של ה"י שיהיה אויר בין רגלו לגגו דלא ליתחזי כחי"ת.
דמשמע למח– - לצחק כלומר מצחק אני ביך כי חוכא".
אמנם הרמב"ם (הלכות גירושין ד, יג) פסק“
ולא יכתוב למהך ביוד שמא יקרא הקורא לי מהך כלומר לי שחוק".
ובלחם משנה פירש הגמרא לדעת הרמב"ם, ראו בדבריו.
על כל פנים, משמע מהגמרא ומפירוש רש"י והרמב"ם שהחשש הוא דווקא אם משנה ממשמעות הגט לענין שגורע מהגט, כגון שהאישה תהיה לו, או שכל הגט הוא צחוק. אך שינוי שאינו גורע ממשמעות הגט, לא יפסול את הגט.
אמנם בשו"ת מהרי"ל (סימן צח) דן בגט שבו האריך הסופר את הגג של הך' עד שהיה נראתה כמו ד', ונמצא שנכתב "למהד" במקום "למהך". וכתב שם:
וכיון שראיתי כל אלה שהכף נכתבה בשיבוש כולי האי, משכתי את ידי כי אי אפשר לתקנו הואיל ואם היה פסול א"כ מינהו שליח לחספא בעלמא. ומקרוב באו לידי טענות ממיידבור"ג והובא שם גט ע"י טורח גדול והוצאה מרובה ממקום אחר והיה כתוב בו וכדן בנו"ן במקום וכדו. ופסלו הרב הישיש מהר"י ואף כי תיבת למהך אם יקראוה בדל"ת אין הענין משתנה כולי האי, מכל מקום תקנתא ולישנא דרבנן הוא.
והואיל וההרשאה פסולה והכ"ף איננה כתיקונה מחמת טעמא דלעיל, לא יכולתי כלל להשתדל בו לכתחלה".
והנה אף שהענין אינו משתנה במילה "למהד" שאין לה שום משמעות, מכל מקום כתב המהרי"ל שיש לפסול משום שלא עשה כתקנה וכלשון של חכמים. אמנם, קצת משמע מלשונו שאין זה פסול גמור, אלא שלא רצה להזדקק לגט זה כיוון שגם ההרשאה הייתה פסולה, אך אין זה ברור שזה אכן פוסל מעיקר הדין לדעתו.
והגט פשוט (סימן קכו ס"ק נא), לאחר שהביא את דברי המהרי"ל, כתב:
ולי נראה דיש להכשיר במקום עיגון כיון דתיבת למהך היא בטופס ואין שום שינוי במשמעות הגירושין ואפילו דלג תיבת למהך יש להכשיר בדיעבד.
והובאו דבריו בפתחי תשובה (אבהע"ז סימן קכו ס"ק כג). וכן פסק בשו"ת איש מצליח (חלק ב אבהע"ז סימן סא אות טז) על גט שהמילה "למהך" הייתה חלוקה לשתיים: "למ הך". וכתב שם כמה טעמים להכשיר וביניהם:
ועוד שלא חשו בגמ' אלא אם יכתוב לימהך ביוד דמשמע לי תהא מהך, אבל בחלוקה לשתים 'למ הך' אין בה שום משמעות לגריעותא. ואם חסרה לגמרי כתב הג"פ סימן קכו ס"ק נא להכשיר ע"ש".
ולכן נראה שוודאי במקום עיגון או בדיעבד שניתן הגט יש להכשיר, וכפי שפסק הגט פשוט, ובפרט במקרה זה, שבדוחק יש לפרש את המילה "למהו" באופן שתתאים ללשון הגט וכדלעיל..
במקום עיגון או בדיעבד כשכבר ניתן הגט יש להכשיר את הגט1פירוש המילה "למהך" הוא ללכת. אך אם כתב "למהו", לכאורה למילה זו אין שום מובן בהקשר זה בגט. ואולי בדוחק יש לפרש שכוונת הדברים היא שהגט יהיה גט פיטורין, ואז באה השאלה "למהו", כלומר לאיזה ענין, ועל כך באה התשובה "להתנסבא לכל גבר". ולפי זה, אין פסול בגט שכתוב בו "למהו", שאין זה משנה ממשמעות הגט.
אמנם אם נאמר שאין למילה זו שום משמעות, יש לדון אם זה המילה הזו פוסלת את הגט או דווקא מילה שיש לה משמעות שגורעת פוסלת את הגט.
בגמרא (גיטין פה ע"ב) מבואר“
ולא לכתוב לימהך דמשמע לי מהך, ולא לכתוב למחך דמשמע כי חוכא.
ופירש רש"י:
ולא לכתוב לימהך להתנסבא לכל מאן דיתיצביי– - דמשמע לי מהך לי תהי מספר הזה ואילך. אלא למה– - בלא יוד.
ולא לכתוב למח– - צריך שיבדיל רגלו של ה"י שיהיה אויר בין רגלו לגגו דלא ליתחזי כחי"ת.
דמשמע למח– - לצחק כלומר מצחק אני ביך כי חוכא".
אמנם הרמב"ם (הלכות גירושין ד, יג) פסק“
ולא יכתוב למהך ביוד שמא יקרא הקורא לי מהך כלומר לי שחוק".
ובלחם משנה פירש הגמרא לדעת הרמב"ם, ראו בדבריו.
על כל פנים, משמע מהגמרא ומפירוש רש"י והרמב"ם שהחשש הוא דווקא אם משנה ממשמעות הגט לענין שגורע מהגט, כגון שהאישה תהיה לו, או שכל הגט הוא צחוק. אך שינוי שאינו גורע ממשמעות הגט, לא יפסול את הגט.
אמנם בשו"ת מהרי"ל (סימן צח) דן בגט שבו האריך הסופר את הגג של הך' עד שהיה נראתה כמו ד', ונמצא שנכתב "למהד" במקום "למהך". וכתב שם:
וכיון שראיתי כל אלה שהכף נכתבה בשיבוש כולי האי, משכתי את ידי כי אי אפשר לתקנו הואיל ואם היה פסול א"כ מינהו שליח לחספא בעלמא. ומקרוב באו לידי טענות ממיידבור"ג והובא שם גט ע"י טורח גדול והוצאה מרובה ממקום אחר והיה כתוב בו וכדן בנו"ן במקום וכדו. ופסלו הרב הישיש מהר"י ואף כי תיבת למהך אם יקראוה בדל"ת אין הענין משתנה כולי האי, מכל מקום תקנתא ולישנא דרבנן הוא.
והואיל וההרשאה פסולה והכ"ף איננה כתיקונה מחמת טעמא דלעיל, לא יכולתי כלל להשתדל בו לכתחלה".
והנה אף שהענין אינו משתנה במילה "למהד" שאין לה שום משמעות, מכל מקום כתב המהרי"ל שיש לפסול משום שלא עשה כתקנה וכלשון של חכמים. אמנם, קצת משמע מלשונו שאין זה פסול גמור, אלא שלא רצה להזדקק לגט זה כיוון שגם ההרשאה הייתה פסולה, אך אין זה ברור שזה אכן פוסל מעיקר הדין לדעתו.
והגט פשוט (סימן קכו ס"ק נא), לאחר שהביא את דברי המהרי"ל, כתב:
ולי נראה דיש להכשיר במקום עיגון כיון דתיבת למהך היא בטופס ואין שום שינוי במשמעות הגירושין ואפילו דלג תיבת למהך יש להכשיר בדיעבד.
והובאו דבריו בפתחי תשובה (אבהע"ז סימן קכו ס"ק כג). וכן פסק בשו"ת איש מצליח (חלק ב אבהע"ז סימן סא אות טז) על גט שהמילה "למהך" הייתה חלוקה לשתיים: "למ הך". וכתב שם כמה טעמים להכשיר וביניהם:
ועוד שלא חשו בגמ' אלא אם יכתוב לימהך ביוד דמשמע לי תהא מהך, אבל בחלוקה לשתים 'למ הך' אין בה שום משמעות לגריעותא. ואם חסרה לגמרי כתב הג"פ סימן קכו ס"ק נא להכשיר ע"ש".
ולכן נראה שוודאי במקום עיגון או בדיעבד שניתן הגט יש להכשיר, וכפי שפסק הגט פשוט, ובפרט במקרה זה, שבדוחק יש לפרש את המילה "למהו" באופן שתתאים ללשון הגט וכדלעיל..
5