בעל שם טוב, מגלת איכהBa'al Shem Tov, Lamentations

א׳בשבת חזון המנהג בו כשאר שבתות השנה, אפילו כשחל בו ט' באב, וסעודה שלישית נהגו לאכול עם כל בני ביתם, ולאכול דגים ובשר, כך נהגו ההולכים בעקבות הבעל שם (משמרת שלום סי' מ' אות א' ובהגה)

ב׳כל רודפיה השיגוה בין המצרים. הבעל שם טוב הקדוש אמר על הפסוק כל רודפיה השיגוה בין המצרים, מפני שימים אלו הם ימי השבירה, וסטרא אחרא ר"ל גובר, ומי שמתחזק בה' בימים אלו ומתגבר על היצר הרע, ומפשפש במעשיו, ובפרט בקדושת יסוד הקדוש, משיג השכינה ביותר בימים אלו, וזה ברור למי שמשגיח בזה בימים אלו, וזה גם כן פירוש (ירמיה ט"ו) אם תוציא יקר מזולל וגו':
(זכרון שמואל פ' פינחס)

ג׳נתנני ה' בידי לא אוכל קום. מה שמקרא זה הוא רמז מוסר לאדם המתפלל שלא יכוון בתפלתו לצורך תועלת עצמו רק לתועלת השכינה, מבואר בפ' נח בעמוד התפלה אות קכ"ד ואות קכ"ו:

ד׳השליך משמים ארץ תפארת ישראל. מה שמדת התפארת מתגלה בעולם על ידיהם של ישראל, מבואר לעיל בפ' תבא אות ד' ע"ש:

ה׳חשב ה' להשחית חומת בת ציון נטה קו. רמז על קו הוי"ו העובר בין שני יודי"ן שנתעקם ונעשה א, שכל זמן שהקו הוא ישר הוא רחמים גמורים ועולה בגימטריא הוי"ה כזה יוי, וכשנתעקם הוא דין, מבואר בפ' ויצא אות י"ז:

ו׳זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל וגו'. רמז במלה זאת שקאי על השכינה שנקראת זא"ת, מבואר לעיל פ' נח בעמוד התפלה בהגה צ' ע"ש:

ז׳חדשים לבקרים רבה אמונתך. והפירוש לפי שחדשים לבקרים שאתה מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית לכן רבה אמונתך, מבואר לעיל בפרשת לך בהגה מ"א:

ח׳מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. מבואר באריכות לעיל בפ' מקץ בהגה ד' שהרע אינו רק לבוש שהטוב מתלבש בו לפעמים, וכשהאדם זוכה חוזר הטוב ומתגלה אליו ע"ש:

ט׳נחפשה דרכינו ונחקורה וגו'. כי אחר שנעשה הכל כמישור בעיניו על ידי כי השמן לב העם, צריך חיפוש וחיקור שידע שחטא, ואז ישוב אליו יתברך, מבואר לעיל פ' תשא אות כ"ה:

י׳במדרש בפתיחתא דאיכה רבתי (סי' ב') הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, שפעמים שומע השם יתברך בתפלתו של האדם אפילו בדבר שהוא נגד רשות התורה כמו גנבא במחתרתא כו', מבואר לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות ק"ס:

י״אשם במדרש (בפתיתה כ"ה) ענין הבת קול שובו בנים שובבים, מבואר לעיל בפ' בחקותי שזהו הרהורי תשובה שבאים בלב האדם, ע"ש באורך בהגה י"ד, ובפנים מן אות זיי"ן והלאה ע"ש:

י״בסליק בס"ד