בעל שם טוב, בחוקתי ו׳Ba'al Shem Tov, Bechukotai 6
א׳ואם לא תשמעו לי וגו'. וברש"י ומה אני מקיים ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה ע"ש, אמרו רבותינו ז"ל (אבות פרק ד') כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושד סופו לבטלה מעוני, ובשם הבעל שם טוב ז"ל שדקדק בזה, דהלא הביטול תורה אינו נחשב לעונש אצל אדם זה שהיה מבטלה מעושר, דהרי היה בידו לקיימה כשהיה עשיר, ואף על פי כן לא קיימה, נמצא דעיקר העונש אצלו מה שסופו להיות עני, ואם כן הי הוי להו לרבותינו ז"ל לומר, כל המבטל את התורה מעושר סופו להיות עני:
1
ב׳וביאר הבעל שם טוב ז"ל, כי האמת וודאי כן הוא, שעיקר העונש אצלו הוא מה שסופו להיות עני, אך שבאו חכמינו ז"ל להורות שנפרעין ממנו מדה במדה, על שפרק מעל עצמו עול תורה, הגם שיהה בידו לקיימה, כיון שהיה אז עשיר, ולכן לא יניחו אותו אחר כך כשיהיה עני שיקיים אחד כך את התורה, בכדי שיהיה עני כל ימיו, כי אם יניחו אותו לקיים אחר כך את התורה בעת שיהיה עני, אם כן ממילא יעשר אחר כך גם כן, שהרי כיון שיקיים את התורה מעוני סופו לקיימה שוב מעושר:
(תשואת חן בליקוטים, שפתי צדיקים פ' תולדות, נוצר חסד פ"ד אות ט).
(תשואת חן בליקוטים, שפתי צדיקים פ' תולדות, נוצר חסד פ"ד אות ט).
2
