בעל שם טוב, בחוקתי ח׳Ba'al Shem Tov, Bechukotai 8
א׳שמעתי שהקשה מורי, על מה שאמרו חכמינו ז"ל בכל יום מכריז בת קול אוי לבריות מעלבון של תורה (אבות תרק ו') והקשה אם הכרוז נשמע למה לא ימצא אדם שומע, ואם אי אפשר לשמוע אם כן הכרוז למה, וביאר ז"ל כי למעלה הוא עולם המחשבות, ואין אומר ואין דברים (תהלים י"ט) והכרוז הוא מחשבות והרהורי לב לטוב, ולכך אין רשע שאין לו הרהורים טובים בכל יום, מכח הכרוז, אלא שבבוא ההרהורים הטובים מפנה אותם ומעבירן מלבו, ומפנה לבו לבטלה, ובודאי מתחייב בנפשו, שניתן לו אוצר טוב והוא בורח מהמלך, כמו ששמעתי משל בשם מורי, למלך שהיה ממנה על אוצר ד' שרים ונטלו האוצר וברחו, האחד מהם נתיישב בדעו וחזר מעצמו, הב' נתייעץ עם חכם אחד ודיבר על לבו מה ראה על ככה וחזר, הג' הגיע למקום שדנין בני אדם על כיוצא בזה, וחזר מחמת מורא, הד' לא שב כלל, והמלך לזה שחזר מעצמו נתן לו יותד גדולה, מאחר שנתיישב בטוב שכלו לחזור, מה שאין כן להשני אמר אילו לא מצא חכם שייעצו כך לא היה חוזר, והשלישי שחזר מחמת שראה שדנין לבני אדם, מינהו המלך להיות ממונה שם לראות זה הצער ואמר מורי זה על עצמו וכו' והבן:
(תוי"י פ' צו דפ"ג ע"ג וע"ד).
(תוי"י פ' צו דפ"ג ע"ג וע"ד).
1
