בעל שם טוב, בראשית ק״דBa'al Shem Tov, Bereshit 104
א׳דע כלל גדול. כי כל דיבור, קודם שמנענעים אותו בחמשה מוצאות הפה, צריך להיות תחלה במחשבה שלו, והוא בהעלם גדול מאוד, כי אין יכולים לדבר רק מהאותיות שהיו תחלה במחשבתו, כי גם כל מה שאדם מחשב במחשבתו הוא על ידי צירופי אותיות:
(ליקוטים יקרים די"ז ע"ג, ועיין לעיל בהגה כ"ט, ובפ' וישב אות ג' ושם בהגה).
(ליקוטים יקרים די"ז ע"ג, ועיין לעיל בהגה כ"ט, ובפ' וישב אות ג' ושם בהגה).
1