בעל שם טוב, בראשית קי״זBa'al Shem Tov, Bereshit 117
א׳ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם וגו', ש"מ [נראה שהוא ר"ת שמעתי ממורי] כי אף על פי דאין מקדא יוצא מידי פשוטו, ששם אותו הקדוש ברוך הוא בגן עדן שבארץ, אף על פי כן פירש בזוהר הקדוש (תיקוני הזוהר סוף תיקון כ"א) כי גן רומז לג"ן סדרים שבתורה, ולפי הזוהר הכי פירושו, ויטע ה' אלהים גן, פי' הג"ן סדרים שבתורה הוא, בעדן מקדם, פי' גם הקדוש ברוך הוא שהוא קדמונו של עולם היה לו עדן ותענוג ושעשועים מזאת התורה שקדמה לעולם כמו שכתוב (משלי ח׳:ל׳) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום, ופירשו חז"ל (ב"ר פ"ח סי' ב') אלפים שנה קודם שנברא העולם נבראת התורה, וישם שם את האדם אשר יצר, פירוש, הקדוש ברוך הוא היה מלמדו תורה, כמו שנאמר לעבדה ולשמרה ופירשו (זוהר בראשית דכ"ז ע"א) לעבדה זו מצות עשה ולשמרה זו מצות לא תעשה, ויצו ה' אלהים על האדם לאמר, פי' אמר לו ולמדו האיך יהיה שמיעתו בתורה ולימודו, כי האומר דברי תורה יש לו לומר דברים שילמוד השומע מהם עצה וחכמה והשגה איך לעבוד את השם יתברך, והשומע דברי תורה [לא יכוין להבחין ולומר] זה הפשט היה טוב וזה הפשט לא היה טוב כל כך, שנמצא הולך מאת הלימוד בלי שום לימוד ליראת השם יתברך, כי אם [להבחין] בין טוב ורע, ועל זה התורה חוגרת שק ואומרת עשאוני ככינור שמנגן בו בבית משתאות, וזהו שאמר הקב"ה לאדם הראשון, ויצו ה' אלהים על האדם לאמור מכל עץ הגן, פי' מכל שאותן פרשיות שבתורה שאלמדך אכל תאכל, היינו שתראה שיהיה לך לאכילת הנפש, לרעבון הנפש השוקקה לעבודתו יתברך שמו, כמו שכתוב (ירמיהו ט״ו:ט״ז) נמצאו דבריך וכו' וכתיב (יחזקאל ג׳:ב׳) ויאכילני את המגילה כו', אבל, ומעץ הדעת טוב ורע, פי' שתשים דעתך לזה לבד לומר זה הוא פשט טוב מה שאין כן פשט זה אינו טוב, זה לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, פי' תתקשר באילנא דמותא, כי אין זה אלא מפיתוי היצר הנחש ר"ל הן בלימוד והן בשומע:
(כתר שם טוב ח"ב ד"ו ע"ג).
(כתר שם טוב ח"ב ד"ו ע"ג).
1