בעל שם טוב, בראשית קכ״טBa'al Shem Tov, Bereshit 129
א׳אמר הרב בוצינא קדישא איש אלקי הבעל שם טוב ז"ל נשמתו בגנזי מרומים, שאין במציאות שיהיה אדם רואה לאחד עובר עבירה, אלא אם כן יש בו שמץ מנהו, מאותה עבירה עצמה או דוגמתה, על דרך משל אם רואה לאחד שבא על אשת איש, מסתמא שיש בו שמץ מזה, מעין אותה עבירה, והיינו גאוה שאמרו חכמינו ז"ל (בסוטה ד"ד ע"ב) כל המתגאה כאילו בא על אשת איש, או שרואה שעובר עבודה זרה מסתמא שיש בו שמץ מזה והיינו כעס, שאמרו ז"ל (זוהר בראשית דכ"ז ע"ב) כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, ועל דרך זה בכל העבירות, ומראין לו מן השמים, כדי שיזכור ויעשה תשובה.
1
ב׳ואמרו מגידי אמת שפעם אחת ראה הבעל שם טוב הקדוש נשמתו בגנזי מרומים לאחד שחילל שבת, פשפש ומצא בעצמו ששימש עם צורבא מרבנן טרם שלמד ממנו דברי תורה, והיינו חילול שבת כי תלמיד חכם דומה לשבת:
(שפתי צדיקים וירא, תורי זהב פינחס).
(שפתי צדיקים וירא, תורי זהב פינחס).
2