בעל שם טוב, בראשית כ״בBa'al Shem Tov, Bereshit 22

א׳שמעתי ממורי כי אות א' הוא סוד אלופו של עולם טמיר וגניז בגוויה ואות ב' הוא ב' אלפי"ן, וכן ג' הוא ג' אלפי"ן וכו' עד ת' ארבע מאות אלפי"ן, אם כן שורש אותיות התורה שקרוב יותר אל החיות הרוחניי אור אין סוף הוא אות א', ואחר כך יורד והולך ומתלבש זה בזה, ונתרחק מן החיות, עד אות ת' שהוא מלכות שבמלכות ששם מתלבש בתוך מחשבות רעות וזרות, וצדיקים שלוחי דמטרוניתא אינון, לקשר את עצמן אל האותיות, ולהעלותן במחשבה עד מחשבה עליונה, ואז מעלה מתהום עד רום רקיע את ניצוצי השכינה שהיו בלבושים הנ"ל שנקרא זה לימוד לשמה, לכך זוכה לדברים הרבה (אבות פרק ו') שיש כמה מדרגות בכל אות והוא מזכה להעלותן וזוכה עמהם ודפח"ח:
(תוי"י ויצא דכ"ת ע"ג)