בעל שם טוב, בראשית ל״הBa'al Shem Tov, Bereshit 35
א׳וירא אלהים את האור כי טוב וגו'. דרשו רז"ל (חגיגה די"ב ע"א) ראה הקב"ה שאין העולם כדאי להשתמש באור הראשון וגנזו לצדיקים לעתיד לבא, והקשה הרב הקדוש מוהר"ר דוב בער זלה"ה בשם רבו [הבעל שם טוב ז"ל] היכן גנזו, דהרי חמה ולבנה כוכבים ומזלות גם כן אינם ברקיע הראשון (חגיגה די"ב ע"ב), ואפילו הכי הם נראים דרך זוהר הרקיע, ואע"ג דנר גשמיי אפשר לגנוז האור על ידי שגונז הנר, מפני שהוא אור הנתפס בשלהבת ובנר, אך [באור הראשון לא שייך זה] כמו שאמר בתיקונים (בהקדמה פתח אליהו) על האין סוף לית מחשבה תפיסא בך כלל, ופירש בס' הקנה דאמר לו מט"ט למשה רבינו ע"ה מפני שכל דבר שנתפס בהרהור המחשבה הוא נכלל בשש קצוות, אם כן הוא מוגבל, וכל מוגבל הוא מחובר ומחודש, פי' כי כמו שהאדם הוא בעל מדה כן כל דבר הנתפס במחשבתו הוא מוגבל ובעל מדה, ומוגבל בששה קצוות הוא מחובר, כי על כן אמרו רז"ל (חגיגה דט"ו ע"א, רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"א הלכה י"א) שאין למעלה לא מעלה ולא מטה ימין ושמאל פנים ואחור ולא עודף ולא עיפוי, כי בדבר מוגבל נקרא זה מעלה מפני שנוטה ליסוד אש, וזה מטה מפני שנוטה ליסוד עפר, ימין מיסוד המים ושמאל מיסוד הרוח, ואם כן כל מוגבל הוא מחובר, שהדברים אשר נתחבר מהם קודמים לו בקדימה טבעיית, ומחברו קודם לו בהקדמה זמניית וטבעיית, אם כן צריכים לומר כי האין סוף לית מחשבה תפיסא ביה כלל, דאי לא תימא הכי אם כן תאמר שהוא מחובר ומחודש ואינו קדמון ח"ו, וכן באור הראשון כתב בספר יצירה (פרק ב' משנה ו') וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפס, אם כן קשה איך אפשר לגנוז.
1
ב׳ותירץ דאורה זו תורה, מתחלה רצה ליתן אור נגלה של התורה וסודותיה לעולם, ואחר כך גנזו הקב"ה והיכן גנזו בסיפורי מעשיות של התורה, אבל לצדיקים עתיד לבא אליהם האור, כמ"ש (משלי ב׳:ד׳) אם תבקשנה ככסף וכמטמונים כו' אז כו', וז"ש וגנזו לצדיקים לעתיד לבא, ר"ל שעתיד לבא לצדיקים האור על ידי שדורשים את הש"י על ידי התורה, וזהו שאמרו (במדרש ויקרא רבתי פי"ג סי' זיי"ן) לעתיד לבא תורה חדשה מאתי תצא וקשה הא לא יחליף האל ולא ימיר דתו, אלא שיפרש הסודות שבה, ושדיבר הכל מן שמות הש"י ומבנין עולמות העליונים:
(כש"ט ד"ז ע"ד).
(כש"ט ד"ז ע"ד).
2