בעל שם טוב, בראשית ל״טBa'al Shem Tov, Bereshit 39
א׳כלל הדברים שכל מה שרואה ושומע, וכל המקריות שיקרה לאדם, הכל הם באים לעורר אותו, הן דבר אהבה הן דבר יראה והתפארות וניצוח והודיות והתקשרות וממשלות כלליות, הם בשני אופנים, או שבאים לו בתפלה במחשבתו המעשים רעים שעשה כבר, באים הם כנגדו במחשבה שלו כדי לתקנם ולהעלותם, וזהו כמשל מי שרואה במראה, שרואה כנגדו פרצופו, כך באו לו במחשבה המעשים שלו, או שבאים אותיות מהשבירה, ועל זה צריך להשגיח אם הם אותיות מאהבה ויראה או כיוצא משאר מדות, וזהו בתפלה, וגם בכל עת לפעמים מתפחד האדם מדבר מה, או מאיזה בריה, הכל בא לו כדי להעלותה, ולפעמים רואה דבר אהבה או יראה, ועל דרך משל לאדם שמורגל בליצנות מראין לו ליצנותא דעבודה זרה, דהיינו אם רואה פתאום עבו"ז יבין שלא לחנם ראה זאת, או אם שומע ליצנותא, הכל כדי לתקן הליצנות וימתיק בשורשו שיעלהו לשורש אהבה, ולכך כל מה שאסור יש כנגדו היתר (חולין דק"ט ע"ב) והבן, וזהו הכלל שכל מעשיו יהיו בדבקות להשם יתברך, וישגיח על הכל, על כל אשר יראה וישמע, וכל שכן כל אשר יעשה, וזהו שנאמר על שלמה, המלך ע"ה (מלכים א' ה') וידבר על העצים (והאבנים) וכו' שעל כל מה שראה אמר על כולם טעמים שמגיעים לעבודתו יתברך שמו:
(ליקוטי אמרים דכ"ת ע"ד).
(ליקוטי אמרים דכ"ת ע"ד).
1