בעל שם טוב, בראשית מ״אBa'al Shem Tov, Bereshit 41
א׳ויהי ערב ויהי בוקר וגו'. במדרש (רבתי פרשה ג) ויהי ערב אלו מעשיהם של רשעים, ויהי בוקר אלו מעשיהן של צריקים כו', ושמעתי ממורי זללה"ה שפירש בזה על פי ביאור משנה (דאבות פרק ה') ארבע מדות בנותני צדקה וכו', והקושיא מפורסמת איך הוא ארבע מדות, דמדה זו לא יתן ולא יתנו אחרים אינו מנותני צדקה, וכן ד' מדות בהולכי לבית המדרש וכו' קשה גם כן כנ"ל, וביאר לי שאלת חלום וכו' וביאר פסוק (תהילים קי״ט:נ״ט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך, על פי מדרש ויהי ערב אלו מעשיהם של רשעים ויהי בוקר אלו מעשיהם של צדיקים וכו' ושם איתא ואיני יודע באיזה מהם חפץ כשהוא אומר וירא אלהים את האור כי טוב הוי במעשיהם של צדיקים חפץ יותר, והוא תמוה, וכי סלקא דעתך שחפץ במעשה רשעים, וביאר מה שקיבל מרבו כי דוד המלך עליו השלום היה במזל שלא עלו לו מחשבותיו כהוגן, והוא מצד מזל שבתאי המקבל מבינה וכו' לכך היה חושב בדרכיו הגשמיים וממילא היה בהיפוך וכו' וזהו שאמר חשבתי דרכי ואז ואשובה רגלי, ר"ל אשובה להרגיל בו אל עדותיך, והבן, והלבנה שהוא בסוד דוד מלך ישראל חי וקיים (ר"ה דכ"ה ע"א) אין לה אור מעצמה רק מה שמקבלת מן השמש כנודע לחכמי התכונה.
1
ב׳אמנם יש תועלת, ויתרון לאור מן החושך (קהלת ב׳:י״ג), דהיינו מעלת יתרון האור ניכר מצד החושך, וכן החכם ניכר מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג ניכר מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה, אם כן נעשה זה כסא לזה כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם, וזהו מעלת גזרה שוה, כי ברוחניי אחר שיש לו שיווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזרה שוה גם למיתה החמורה וכן כתב הרמב"ם שגרגר חרדל מצד שהוא עיגולי כדורי שוה לרקיע וכו'.
2
ג׳אמנם לפי זה יש מקום לטעות לעובדי ע"ז, מאחר שהכל נעשה כסא זה לזה, אם כן באמת הכל נכנס באחדות אחד ח"ו, אפם שזה אינו כי יש הבדלה וכו' כי רק התענוג שנמשך אחר שסר השכחה הוא נכנס באחדות, והשאר יורד למטה בסוד הבדלה וכו', וזהו שכתב המדרש ואיני יודע באיזה מהם חפץ, מאחר שגם מעשה הרשעים הוא כסא למעשה הצדיקים אם כן הכל אחדות אחד, לכך נאמר וירא אלהים את האור כי טוב אלו מעשיהן של צדיקים, כי במעשה הרשעים צריך הבדלה וכו', ובזה מובן כי יש ד' מדות בנותני צדקה, כי זה שאינו נותן נעשה כסא להנותן בדרך הנ"ל ודפח"ח וכו'.
3
ד׳ונחזור לביאור מורי זללה"ה בפסוק הנ"ל, כי יש מעשה הרשעים, אכילה ושתייה ושמחה ושחוק וכיוצא, ויש מעשה הצדיקים תענית וצום ובכי ומספד וכיוצא, אמנם כשנתגברה חולי המרה שחמה על ידי עצבות וסיגופים וכיוצא, אז צריך לאחוז במדות הרשעים, לאכול ולשתות ולשמוח להסיר החולי הנ"ל, ולפעמים כשרואה שיצר הרע מתגבר בו, ילבש שחורים ועצבות (קדושין ד"מ ע"א) וכל זה צריך לשקול במאזני שכלו, וזהו שאמרו ואיני יודע באיזה מהם חפץ וכנ"ל:
(צפנת פענח דק"ד ע"ב, בן פורת יוסף דמ"ו ע"ג)
(צפנת פענח דק"ד ע"ב, בן פורת יוסף דמ"ו ע"ג)
4