בעל שם טוב, בראשית פ׳Ba'al Shem Tov, Bereshit 80
א׳ביאר מרן הריב"ש טוב בענין מת בערב שבת ניצול מחיבוט הקבר, אף על פי שהוא באמת כך הקשה מודי הא בודאי כוונת הש"ס להשמיענו איך להנצל מחיבוט הקבר, דאם לא כן מה קמשמע לן, והרי זה אין בידו שימות בערב שבת, וביאר שהוא מוסד גדול שימית עצמו בעולם הזה שהוא ערב שבת כידוע (עי' בגמרא עבו"ז ד"ג ע"א מי שטרח בערב שבת כו') ויסבול בזיונות וירידות ודוחק ויסורין באהבה, כדי לעשות הכנה לשבת, ובזה ניצול מחיבוט הקבר, ואסתלקו בחייהם מן עלמא ואתתקן בעפרא, ונפשי כעפר לכל תהיה, ומית בחיי עלמא עולם הזה, שהמית עצמו על התורה ועל העבודה, ואחד כך בתר דאישתלים זימניה מית וודאי, דא הוא שבחא משאר מתי עלמא, ואי תימא איתדן בההוא עלמא, לא, דכתיב (נחום א׳:ט׳) לא תקום פעמיים, כיון שסבל עונש ויסורין בעולם הזה, דהא קביל עונשיה, ובוודאי לזה שמת בערב שבת, והמית עצמו על התורה לשמה ודאי אתריה אתתקן בשבחא יתיר וכו':
(זוהר חי על זוה"ק חקת דקפ"ב).
(זוהר חי על זוה"ק חקת דקפ"ב).
1