בעל שם טוב, בראשית צ״אBa'al Shem Tov, Bereshit 91
א׳ויפח באפיו נשמת היים וגו' כבר ידוע שהמחשבה נקרא ראשית שהוא בחכמה, וממנו נשתלשלו ונאצלו ונבראו כל העולמות עד העשיה ועולם התחתון ואדם התחתון, כי הוא היה עיקר כוונת הבריאה כנודע, וכולם נבראו על ידי צירופי הכ"ב אתוון דאוריתא, הנכללים בעשרה מאמרות שנבראו העולמות, ומההבל שהוא קודם לאמירה ודיבור, מזה נמשך לכל העולמות חיותם וחיות האדם התחתון, וזאת נקרא רוח, ויפח באפיו נשמת חיים, כי כל הנופח מעצמותו הוא נופח (עיין לשון הרמב"ן ז"ל בפ' בראשית בפסוק ויפח באפיו נשמת חיים), גם כאן נמשך ובאה אל האדם רוח חיים באמצעות העולמות, ולכך כאשר קלקלו דור המבול נאמר לא ידון רוחי באדם לעולם, שהוא ההבל והרוח הנזכר, הנמשך לעולם בשביל האדם, לעולם, ואחר כך כאשר קבלו ישראל את התורה חזר הדבר כמו קודם החטא, ונמשך לאומה ישראלית לבדם רוח חים הבא מכ"ב אתוון של התורה שקבלו , ואפשר שזהו כוונת הפסוק (ישעיהו מ"ו) מגיד מראשית אחרית, מגיד שהוא לשון המשכה, מראשית, כלומר המשיך מראשית שהוא המחשבה הנקרא ראשית ממנה נמשך ההבל והרוח והחיות לכל העולמות עד אחרית כל הנבראים והיצורים והנעשים, שהוא תכלית כל הנבראים, ויפח באפיו באמצעות העליונים והנה אמרו רז"ל (מנחות דכ"ט ע"ב) כי ביה ה' צור עולמים בב' אותיות צייר העולמות, עולם הזה ועולם הבא כו', הנה הגם שיש עולמות עד אין קץ ומספר, עם כל זה רבותינו ז"ל אמרו דרך כלל העולם הזה והעולם הבא, ובב' אלו נכללו כל העולמות, ואפשר לפרש רמז הנ"ל בזה הפסוק (תהילים קל"ה) כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו, פי' אחר שקבלו בני יעקב התורה ותקנו הדבר כמו שהיה מקודם החטא, אז בחר בהם הקב"ה, ויפח באפיו, בכל איש הישראלי, רוח חיים, הבאה באמצעות העולמות הנבראים על ידי שני אותיות י"ה, והם ב' אותיות אלו יראה ואהבה כידוע:
(לקוטים יקרים די"א סוף ע"ג).
(לקוטים יקרים די"א סוף ע"ג).
1