בעל שם טוב, בא ז׳Ba'al Shem Tov, Bo 7
א׳ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו'. שמעתי ממורי למה על ידי מכת בכורות יצאו ממצרים, וביאר בארוכה, ומפני עומק המושג כתבתי ראשי פרקים, כי בכור נקרא דבר חידוש הנאמר בראש, והוא דבר שכל ומשכיל, שישכיל בשכלו הקודש איך לנהוג בעבודת השם יתברך, רק בכור השפחה שהם הקליפות מבדילין בין השכל ובין קונו, וזה היה סיבת גלות מצרים ר"ל מצ"ר י"ם, וכאשר לקו בכור השפחה שהוא הקליפה, ממילא יצאו מהגלות, ולכן הוקדשו בכורי ישראל שהוא השכל, אלא שאי אפשר שיהיו על מדרגה אחד, כי החיות רצוא ושוב (יחזקאל א') בסוד קטנות וגדלות, וזהו שעשו עגל, ולקח הש"י תמורת בכורים את שבט לוי כי אותיות לוי כו', וזהו ג' בחינות קהת גרשון ומררי וכו', וכאשר האדם בסוד הקטנות ויודע מזה, מוליד נשמות גרים, כי ג' הוא ג' קוים דרך ר' עלמין דכסיפין וכו' ודפח"ח:
(תוי"י בסופו דר"ח ע"ג).
(תוי"י בסופו דר"ח ע"ג).
1