בעל שם טוב, עקב כ״חBa'al Shem Tov, Eikev 28
א׳הנה תכלית הכל הוא היראה, כי (אבות פרק ג') אם אין יראה אין חכמה ספונה וחשובה כלל, ותכלית החכמה הוא יראה, הגם שצריך לעבוד השם יתברך באהבה ויראה אין צריך לתפוס רק יראה וממילא תשרה עליו אהבת הבורא, כי דרכו של איש וכו' (קדושין ד"ב ע"ב) ובזה הבחינה יבחין האדם את עצמו אם יש לו יראה בשלימות, ונבין זה ממשל, אם אחד מן השרים עומד לפני המלך, ויעבירו לפניו דבר שהוא אצלו הגדולה שבתאוות, שאם לא היה עומד לפני המלך היה מתאוה לתאוה ההוא, ועם כל זה בעמדו לפני המלך נתרחק ממנו תאות הדבר ההוא, והוא מפני שכל כך גדלה עליו הבושה והאימה מפני המלך, עד שאינו רואה את עצמו במדותיו וכולם בטלו ממציאות נגד יראת המלך, וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים ד"ח ע"א) למה צדיק דומה לפני הקדוש ברוך הוא כנר לפני אבוקה, כמו שרגא בטיהרא דלא מהני ואינו עושה פעולתו כלל, כן הצדיקים מדותיהם אינם עושים שום פעולה בתאוות העולם, כי תמיד הם בטלים ממציאותם מיראת הקדוש ברוך הוא:
(כש"ט ח"ב די"ז ע"ד, לק"א ד"ז ע"ד)
(כש"ט ח"ב די"ז ע"ד, לק"א ד"ז ע"ד)
1