בעל שם טוב, עקב מ״וBa'al Shem Tov, Eikev 46
א׳וצריך לעלות ממדרגה למדרגה כשרוצה לעלות למעלה, בתחלה צריך שיהיה במחשבתו לעלות לרקיע הראשון, שהוא מהלך ת"ק שנה (פסחים דצ"ד ע"ב). וירחיב במחשבתו הרקיע על כל הרוחות, שלא יהיה נראה במחשבתו קצר וקטן, רק ירחיב לכל הצדדים, וכיון שהוא עומד שם צריך לחזור במחשבתו לעלות למעלה יותר, ואחר כך עוד יותר למעלה, אבל בפעם אחד לא יוכל לעלות לכל הזיי"ן רקיעים, רק ממדרגה למדרגה צריך לעלות, אבל באמצע התפלה כשדבק עצמו מתחלה כראוי, יכול לעלות לכל הזיי"ן רקיעים בפעם אחד, ובעלותו ממדרגה למדרגה, כשבא לרקיע הראשון צריך לראות ב' דברים, אחד שלא יפול למטה, ואחד שיעלה עוד למעלה, וכיון שהוא ממש במחשבתו ברקיע הראשון, יכול לעלות עוד רקיע עד שיעלה בעולם המלאכים, ואחר כך בעולם הכסא, ואחר כך ישאר בעולם האצילות, שם ידביק מחשבתו בבורא יתברך, וכשרוצה לעלות, מתחלה יראה כדמות אדם וכדמות כלבים, שהם הקליפות שיש בכל עולם העשייה, וצריך לחזק עצמו ולא יתיירא, ולפעמים יכול לדבר למעלה בנשמתו לבד בלי גופו, שיפריש עצמו מגופו, וזהו התפשטות הגשמייות, שאינו מרגיש במחשבתו כלל הרגשת הגוף וציור זה העולם, רק ציור עולמות העליונים, דהיינו המלאכים והשרפים, ואחר כך כשבא אל עולם האצילות אינו מרגיש רק דק מן הדק, דהיינו אצילותו יתברך, ושם ידע עתידות, ולפעמים בעולמות התחתונים ידע גם כן עתידות ששם מכריזין:
(ליקוטים יקרים ד"ג ע"ג, ועיין בסמוך אות נ"ב).
(ליקוטים יקרים ד"ג ע"ג, ועיין בסמוך אות נ"ב).
1