בעל שם טוב, עקב ע״וBa'al Shem Tov, Eikev 76

א׳בזמנינו העיקר לעבודת השם יתברך, הוא להתדבק אל הצדיקים, כל אחד לפי מדרגתו, וזה הענין פירסם הבעל שם טוב ז"ל בעולם, שכל מי שמפריד את עצמו מהצדיק, ואומר בלבבו מה לי לנסוע לצדיק הדור לבקש תורה מפיו, הלא כמה ספרים קדושים במוסר השכל דרושים לכל חפציהם, בתורה ויראת שמים, אבל באמת אין זה כלום, כי ראיית פני הצדיק הוא מבטל ממנו כל המדות רעות, דהיינו העצלות והעצבות, וכל התאוות רעות רחמנא ליצלן, וגם בצדקה מה שנותן לצדיק זוכה למדות טובות, וכל חסרונו ישלים על ידי דיבוק חכמים, וגם הצדיק מעלה תפלתו למעלה, כי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים (יבמות דס"ד ע"א), שמגלין אלהותו יתברך שמו בעולם, ובזה יבא לשלימות האמיתי, וכמשל בן כפר שרוצה לבא אל המלך ולבקש מלפניו על אדותיו ועל עניניו, אבל אי אפשר לו בעצמו לדבר אל המלך, כי כבד לשון הוא לדבר עם המלך דברים מועטים הסובלים פירוש הרבה וענין גדול, והמלך אינו סובל רוב דיבוריו של בן כפר, לכן העצה בזה לבא אל שר אחד משרי המלך המבין בלשון בן כפר, וגם כן יכול לדבר עם המלך כראוי וכו':
(תפארת שלמה פ' נצבים ד"ה פן, ופ' וילך ד"ה ויכתוב, ובמאמרי ר"ה ד"ה ובכן צדיקים).
1
ב׳סליק פרשת עקב בס"ד
2