בעל שם טוב, אמורBa'al Shem Tov, Emor
א׳ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים. ובמדרש רבתי (סכ"ו סי' ד') זהו שאמר הכתוב (תהילים י״ט:ג׳) יום ליום יביע אומר, שמעתי ממורי יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת, כי אמרו חכמינו ז"ל (סנהדרין ד"ז ע"א) תחילת דינו של אדם עבור ביטול תורה שנאמר (משלי י"ז י"ד) פוטר מים ראשית מדון וכו', אפס שסובר שיוכל לפטור מהדין עבור טרדת פרנסה ביום, ובלילה שובת מטרדתו, אך דיום החורף מכריעו וכו' וליל הקיץ סותר וכו' וז"ש וכו' ודפח"ח:
(בן פורת יוסף בסופו דקכ"ז ע"ג).
(בן פורת יוסף בסופו דקכ"ז ע"ג).
1
ב׳כתיב (תהילים י״ט:ג׳) יום ליום יביע אומר, ופירש הבעל שם טוב ז"ל, כי כל יום מתפאר לחבירו במעשה הצדיק שנעשה בו:
(דברי שלום פ' תשא, לקוטי אמרים די"ד ע"ב ד"ה ואתחנן).
(דברי שלום פ' תשא, לקוטי אמרים די"ד ע"ב ד"ה ואתחנן).
2
ג׳אמור אל הכהנים וגו' לנפש לא יטמא בעמיו. ופירש"י אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים ע"ש, כתבתי בהגה במקום אחר, לנפש לא יטמא וגו' להזהיר גדולים על הקטנים, שהוא סוד מאור הקטן ומאור הגדול יעו"ש, והנה אם הקטנים בסוד השמיעה ששומעין לגדולים, נעשה יחוד אדנ"י סוד השמיעה והמקבל עם הוי"ה סוד המשפיע, ואז הוי שני מאורות הגדולים כשהם בחיבור אחד, וזהו סוד ונתתי שלום בארץ (בס' בחקותי), שעל ידי יחוד הנ"ל הוי שלום בארץ, מה שאין כן בהיפוך כמו ששמעתי ממורי וכתבתי במקום אחר:
(תוי"י פ' ויקרא ד"פ ע"ד).
(תוי"י פ' ויקרא ד"פ ע"ד).
3
ד׳ומן המקדש לא יצא. רמז הכתוב לענין עבדות השם יתברך בדבקות מבואר לעיל פ' שמיני אות א ד"ה ויחשוב:
4
ה׳והבאתם את עומר וגו'. שאלתיו [את רבינו המגיד הגדול ממעזריטש] מה שנאמר בזוהר הקדוש (אמור דצ"ו ע"א וע"ב) שהעומר הוא כמנחת סוטה, ואמר, שהבעל שם טוב זלה"ה אמר כי פעם מרדו בני המדינה במלך ולא ידע מי הוא, ועשה משתה, ומשמחה יצא הכל ונתגלה הכל, והבן:
(כתבי קודש די"ב ע"ב).
(כתבי קודש די"ב ע"ב).
5
ו׳ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו'. הבעל שם טוב שאל בחלומו על חדש בזמן הזה, איך הדין, וענו אותו, שלאחר פטירת הב"ח ציננו את הגיהנם ארבעים יום, מחמת שהיה צריך זה לכבוד הב"ח, ובבוקר עמד הבעש"ט זלה"ה ושלח להביא שכר מן החדש ושתהו, ואמר כדאי הב"ח שמתיר כדי לסמוך עליו:
(זכרון טוב די"ב ע"ד).
(זכרון טוב די"ב ע"ד).
6
ז׳הבעל שם טוב היה מיקל בחדש, ופעם אחד נסע עם ר' יחיאל זצלה"ה כשנעשה רב בהוראדנא, וראה שמחמיר, התחיל גם הוא להחמיר:
(מדרש פינחס החדש אות פ"ג).
(מדרש פינחס החדש אות פ"ג).
7
ח׳בסכת תשבו שבעת ימים וגו'. פירוש הפסוק בסוכות תשבו שבעת ימים, לפי הפשוט היה צריך לכתוב להיפוך שבעת ימים תשבו בסוכות, אך כך פירושו, אתם בני אדם תראו שבסוכות תשבו אתם במעשיכם את השבעת ימים עליונים, דהיינו הזיי"ן אושפיזין עילאין כנודע:
(ליקוטים יקרים דל"א ע"ד).
(ליקוטים יקרים דל"א ע"ד).
8
ט׳ביום השבת ביום השבת יערכנו וגו'. מה שבמוסף דשבת בקדושת כתר עולין כל התפלות מבואר לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות קמ"ח ע"ש:
9
י׳סליק פרשת אמור בס"ד
10