בעל שם טוב, קדושים י״טBa'al Shem Tov, Kedoshim 19
א׳לא תקום ולא תטור וגו'. שמעתי אומרים בשם הישיש א"א הריב"ש על הא דאמרינן (יומא דכ"ג ע"א) כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם, ולכאורה קשה הא כתיב לא תקום ולא תטור, ופירש הוא ז"ל דאיתא (בתענית ד"ח ע"א) אומרים לנחש ארי טורף ואוכל זאב דורס ואוכל אתה מה הנאה יש לך הא כל מה שאתה אוכל אתה טועם טעם עפר, ותירוצו אם ישוך הנחש בלא לחש אלא אם כן לוחשין לה מלעילא שימית לאדם זה ואינו עושה כלל להנאתו אלא שליחותא דרחמנא, והנה לפעמים שאחד עושה רע לתלמיד חכם, או מדבר לתלמיד חכם נגד כבודו והיטב חרה לו על שפגם כבודו, רק שאינו יכול לעשות לו בעד זה שום דבר, רק כשאדם זה עובר איזה עבירה או עושה דבר שאינו הגון, אז מצא בעל חוב מקום לגבות חובו, ונוקם ונוטר השנאה שיש לו מכבר עליו, ומעניש לו על עבירה זו, ובאמת שאין כוונתו לענוש אותו לשם שמים על מה שעשה נגדו יתברך שמו, רק כוונתו לנקום ולנטור בשביל כבוד עצמו, בוודאי זהו לא תלמיד חכם, רק העיקר כשהוא נוקם ונוטר כנחש דווקא, שאין לו שום הנאה במיתת האדם, ואינו עושה בדבר הזה רק לשמים שמלחשין לו מלעילא, כן יהיה כוונת התלמיד חכם, לעשות נקמה בשביל שעשה נגד השם יתברך, ולא בשביל עצמו כלל, וזה תלמיד חכם באמת:
(שפתי צדיקים פ' קדושים, אמתחת בנימין קהלת בפסוק ועוד ראיתי תחת השמש).
(שפתי צדיקים פ' קדושים, אמתחת בנימין קהלת בפסוק ועוד ראיתי תחת השמש).
1
