בעל שם טוב, קדושים ב׳Ba'al Shem Tov, Kedoshim 2

א׳בצדק תשפוט עמיתך. ודדשו רבותינו ז"ל (סנהדרין דל"ב ע"א) הוי דן את חבירך לכף זכות קבלנו ממרן אלקי הבעש"ט זי"ע שפירש הפסוק (תהילים ל״ט:ט׳) מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני, כשרואה אדם דבר נבלה מאיש רשע, שעבר עבירה חזקה, ידין אותו לכף זכות, כי מצד רדיפת היצר הבוער בו, עושה, ומצד פחיתות חומרו העב, שאינו יודע חומר האיסור, וכל זה וכיוצא בזה, ובזה מציל גם עצמו מדין, כי באמת כיון שרואה דברי נבלה בחבירו, ידע שיש בו בעצמו גם כן מעין דבר זה, שיש עליו דינים ומקטריגים, וכשימצא זכות לחבירו יהיה גם עליו זכות, ובזה שאינו מעורר דינים על איש חוטא, שעושה מחמת התגברות היצר הבוער בו, איזה מעשה רשע, מקיים בזה (בס' משפטים) לא תטה משפט אביונך בריבו, בעת שעוברין עליו נסיונות וריבות ממי מריבה מים הרעים והזדונים, אלא תעורר עליו כל מיני זכות.

ב׳ובאמת כל זה נסיון גדול, כי קבלנו שאין נגזר על אדם שום גזר דין, אלא אם כן הוא פוסק בעצמו כן, ובוודאי לא יפסוק על עצמו, אלא מראין לו אדם שעשה איזה עבירה מעין מלאכתו, מלאכת עבירה שלו, והוא פוסק עליו את הדין, וחותם זה הדין על עצמו ר"ל:
(אוצר החיים פ' משפטים דקצ"ג ע"ב).