בעל שם טוב, קדושים ו׳Ba'al Shem Tov, Kedoshim 6
א׳אמרו רבותינו ז"ל (אבות פרק ד') איזה חכם הלומד מכל אדם, כי חכם מכיר את עצמו וחסרונו, מה שאין כן השוטה מכיר אחרים ליתן בהם דופי, ואינו מכיר את עצמו לידע חסרונו, אמנם יכול כל אדם לידע את עצמו כשירצה, וכמו שכתב רבינו תם בספר הישר שלו שזה יסוד ועיקר וכלל גדול, והוא דכתב בזוהר (פ' פקודי דרנ"א ע"א וע"ב, וכן מפורש בזוהר שמות ד"ו ע"ב) בשער היכלות, כי יש בקדושה היכל זכות ולעומת זה יש בקליפה חובה, וההפרש שיש בין זה לזה, כי בהיכל זכות כשדנין את האדם שם הכל פותחין ומהפכין לזכות, אפילו בדין הרשע, אבל בהיפוך בהיכל חובה הכל פותחין בחובה וכו' יעו"ש, אם כן בזה יוכל כל אדם לידע את עצמו ומדרגתו אם הוא דן את כל אדם לזכות, אזי הוא בקדושה, ששם היכל זכות על שם כך שפותחין בזכות כל אחד, ואם הוא דן את כל אדם לחוב, אזי הוא בקליפה ששם היכל החוב שדנין האדם לחוב, ובזה כתבתי במקום אחר אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו וכו':
(כתונת פסים פ' אחרי דט"ז ע"ג).
(כתונת פסים פ' אחרי דט"ז ע"ג).
1
