בעל שם טוב, כי תצא ה׳Ba'al Shem Tov, Ki Teitzei 5

א׳והסירה את שמלת שביה מעליה וגו'. כבר בארתי בשם אדוני אבי זקיני זללה"ה, כי המחשבות זרות הבאות לאדם [הוא], כי מתאוה הניצוץ הקדוש שבתוך אותיות המחשבה זרה לתיקון, להעלותו לשרשו ולתקנו, וכל המחשבות זרות, בעולמות עליונים, האותיות הם אורות צחות, אלא שירדו למעמקים, ונתלבשו בלבושים צואים, כמו שבירר אא"ז זללה"ה והסירה את שמלת שביה מעליה וכו', שלא ליקח אותם בלבושין המגואלין, רק יראה להסיר ולהפריד מהם הלבושים הצואים, ואז יאירו כשחר אורם:
(דגל מחנה אפרים פ' ויחי בפסוק שמעון ולוי).
1