בעל שם טוב, כי תצא ז׳Ba'al Shem Tov, Ki Teitzei 7
א׳וכי יהיה באיש חטא משפט מות וגו'. שמעתי ממורי פירוש הש"ס (יומא דפ"ו ע"ב) זדונות וכו', וטעם שנקרא חטא, כי כבודו יתברך שמו מלא כל העולם כביכול, גם מקום החטא והתענוג של החוטא נמשך מתענוג העליון וכו', והנה יש מדה הנקרא חמדה, אשר ממנו יתברך מתפשט לכל הברואים אדם ובהמה וחיות ושרצים וכו', כאשר החוש מעיד על זה, ובכל אחד מהחמדה יש הוי"ה אדנ"י, כי החמדה קודם שנפעל הוא הוי"ה, ואחר הפעולה נברא אדנ"י, הרי ח' מן החטא שהם ח' אותיות של שני שמות הנ"ל, ובתוכו יש טוב גנוז בתוכו הרי אות ט' מן חטא, ואות א' מובלע בו הרי חטא:
1
ב׳והנה יש י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן ואחד מהם קל וחומר וכו', והנה על ידי התעוררות זו החמדה מטה, נתעורר מדה זו למעלה בקל וחומר וכו', רק הקליפה של החטא הוא מסך מבדיל, ומפסיק מלהתעורר הטוב למעלה, כי אם אחר ששב בתשובה, ונסתלק חלק הרע והקליפה, ונשאר רק טוב הגנוז, ואז נתעורר גם הטוב שלמעלה, ולכך זדונות נעשו כזכיות, ובלבד שיהיה הזדון לתאבון ולא להכעיס, אז נעשו זכיות, ודפח"ח:
(כתונת פסים פ' בהעלותך דל"ה ע"ב).
(כתונת פסים פ' בהעלותך דל"ה ע"ב).
2