בעל שם טוב, כי תשא י׳Ba'al Shem Tov, Ki Tisa 10
א׳אמר הרב הקדוש בעל שם טוב דיש שני בחינות בענין העבירות, הא' כשגדול הדור מהרהר בעבירה מזה נמשך להמון העם שיבואו לידי מעשה ח"ו, הב' הוא להיפך, שמחמת שהמון העם התחילו לחטוא במעשה מזה ממשיכין הרהור בגדול הדור לפעמים, ונפקותא בזה, דלבחינה הא' אין בכח הגדול להתפלל בעדם כיון שממנו נצמח הרעה, אבל לבחינה הב', אם כן הגדול הדור הוא אנוס ותפלתו רצוייה, וזהו שאמר משה, ועתה אם תשא חטאתם, היינו, ועתה אם תשא דהיינו שתמחול להם אם כן יודע אני שהוא חטאתם, דהיינו שהם בעצמם חטאו, ואם אין, שאינך מרצה להם, אם כן אין תפלתי רצוייה ואפשר ח"ו שהרהור שלי גרם זאת אם כן מחני נא, ויאמר ה' אל משה וגו': (גנזי יוסף פ' תשא).
1
