בעל שם טוב, קונטרס מאירת עינים י״גBa'al Shem Tov, Kuntres Meirat Einayim 13

א׳הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשערקאס סיפר איך נתקרב להבעש"ט הרב הגאון הקדוש המקובל ר' ישראל חריף זצוק"ל מסאטינוב בעל המחבר ספר תפארת ישראל, הנה הרה"ק ר' ישראל הנ"ל היה מכיר מקודם את הבעש"ט כי ראה אותו כמה פעמים, רק לא האמין בו, והבעש"ט רצה למשוך אותו אליו, פעם אחת היה הרה"ק ר' ישראל הנ"ל נבוך מאוד בשני עניינים ענין אחד היה באיזה שיטה בש"ס וענין אחד בהרמב"ם, והרגיש בזה הבעש"ט ובא אליו ואמר לו הפשט הנכון בעניינים אלו, והשיב לו הרה"ק ר' ישראל אמת כי הפשט שאמרתם הוא טוב מאוד ובשביל זה הייתי אוהב אתכם רק שלא תהיו בעל שם, אחר כך נזדמן עוד הפעם שהרה"ק מוהר"י הנ"ל היה נבוך מאוד באיזה ענין והבעש"ט הרגיש בזה ובא אליו ואמר לו הפשט הנכון והרה"ק מוהר"י הנ"ל אמר לו עוד הפעם מה שאמר לו בראשונה, אחר כך חלה בנו של ר' ישראל הנ"ל חולי גדול ר"ל והיה מוטל על ערש דוי מן קודם חג הפסח עד שעברו כמעט כל ימי הקיץ, ואשתו הציקתהו מאוד באמרה הלא כל העולם נוסעים להבעש"ט והוא פועל ישועות ומדוע לא תסע גם אתה אליו אולי ירפא את בננו, והשיב לה כי על ידי הנסיעה יצטרך להתבטל מתורה ותפלה, ואיני מאמין כי ביטול תורה ותפלה יועיל לרפאות החולה, וכעבור איזה זמן לחצה אותו אשתו עוד הפעם ליסע, אז אמר כי איתא בספרים שבימי הסליחות נכון למעט מעט בלימוד ולעסוק בענייני יראת שמים ביותר, לכן יסע אז להבעש"ט, וכן עשה שנסע להבעש"ט על ימי הסליחות, ובלילה ראשונה של סליחות בא לבית מדרשו, ומחמת שלא היה עמו סדר סליחות עמד אצל העמוד ואמר הסליחות עם החזן בסליחה שלו, והמנהג היה אצל הבעש"ט שהוא בעצמו אמר לפני התיבה אל רחום שמך ועננו וכשהגיעו החזן והקהל לאל רחום שמך הלך החזן מהעמוד והמתינו עד שיבא הבעש"ט אל העמוד, וכשהתחיל הבעש"ט לומר עננו נפל ברעיונותיו של הרב ר' ישראל פשט נכון ואמיתי בענין התוספות, ואחר כך כשגמר הבעש"ט אמירת עננו אמר אל הרה"ק ר' ישראל העננו שלי יכול לומר פשט טוב בתוספות, אז אמר לו הרה"ק ר' ישראל עתה רואה אני כי יש לכם חלק בהתורה של כל אחד ואחד מישראל על כן הנני נכון להתקשר לכם בכל לבבי באמת ומאז נעשה מתלמידי הבעש"ט.
(מעשיות ומאמרים יקרים ד"ו ע"א).