בעל שם טוב, קונטרס מאירת עינים מ״זBa'al Shem Tov, Kuntres Meirat Einayim 47
א׳הרב הצה"ק מוהרא"י מס"ג ז"ל התחיל פעם אחת לדבר בשמיני עצרת מישיבת הסוכה ביום שמיני עצרת, ופתח ואמר כך, הבעל שם טוב וצללה"ה לא היה יושב כסוכה בשמיני עצרת, אא"ז המגיד זצללה"ה היה יושב כסוכה בשמיני עצרת, יש סוכות מלא ויש סכת חסר וכו' ובכל ימי הסוכות הוא סכת חסר וכשמיני עצרת הוא סוכות מלא, כי ביום שמיני עצרת הוא היחוד הגמור, על כן בארץ ישראל נגמר היחוד בשמיני עצרת על כן יושבין בשמיני עצרת בבית כי עיקר היחוד הוא בפנים בבית, אבל בחוץ לארץ בא אלינו היחוד הגמור ביום שלאחריו היינו כשמחת תורה על כן מחוייבים לישב גם בשמיני עצרת בסוכה, והיחוד הוא ביום שמחת תורה בביתם, והבעש"ט זללה"ה היה מקדש את עצמו בקדושת ארץ ישראל, על כן גם הוא לא היה צריך לישב בסוכה בשמיני עצרת, אף בחוץ לארץ, וכן הוא דרך העולם שמעמידין ארבע קונדיסין ופרוכת למעלה וזו היא חופה, ועם כל זה היחוד הגמור עושין רק בפנים בבית.
(עשר אורות ד"ע ע"ב).
(עשר אורות ד"ע ע"ב).
1